111
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ל"מקום", וכיון שחיותו של הצומח היא, כאמור לעיל, חיות גופנית, לכן הוא מוגבל למקום מסויים. לעומת זאת, כיון שחיותו של ה"חי" היא רוחנית, כדלעיל, לפיכך אין הוא מוגבל כל כך במקום.
ה. בדומם ניכר ה"גוף"; במדבר ניכרת ה"נפש"
כשם שההבדל שבין הדומם לבין הצומח גדול, במובן מסויים, הרבה יותר מאשר ההבדל שבין הצומח לבין החי, כדלעיל בסעיף ג', למרות ששניהם משתייכים לסוג של "גוף", כך, ואף יותר מכך, לגבי שתי הדרגות בסוג של "נפש", חי ומדבר, שהמדבר שונה לחלוטין מן החי. כי האדם הוא בחיר הנבראים, וכל הנבראים, כולל ה"חי", נבראו כדי לשרת את האדם%.
וכשם שהמבדיל את הדומם מכל שאר הסוגים, ואף מה"צומח", מתבטא בכך שניכרת בו רק החומריות, ה"גוף" של הדומם, כפי שהוסבר (לעיל שם), כך גם מן הצד השני: המבדיל את המדבר מכל הנבראים, ואף מן ה"חי", הוא שב"מדבר" ניכרת האמיתיות של "נפש" ורוחניות, כדלהלן.
ג רוחניות - נעלית מ''תפיסתה"
המשמעות האמיתית של "רוחניות"
היא עליונותה מכל הגבלה מוגדרת, שבאמצעותה ניתן יהיה "למשש" ולתפוס את המציאות הרוחנית, אף בכוחות שמעל לחמשת החושים אשר "קולטים" דבר גשמי.
כי אמנם, גם דבר רוחני מוגדר בהגדרה מסויימת הקובעת את מציאותו ומבדילה בינו לבין דבר רוחני אחר'', אך למרות זאת מפני "רוחניותו"
מורגשת בו "פשיטות"*:, הנעלית מאפשרות של ירידה וקליטתה בדרך כלשהי?.
ו"פשיטות" זו, המורגשת בדבר
הערות
- 6. כמרז"ל (משנה סוף קידושין) לא נבראו אלא לשמשני (וחשיב שם חי ועוף).
- 2. יתרו א שיחות -
- 7. ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ה"ז.
- 8. ראה ד"ה לולב וערבה תרנ"ט, שעיקר הציור שבכחות הנפש הוא ע"י התלבשותם באברי הגוף. ואף שבהכרח לומר שגם הכחות מצד עצמם מצויירים באיזה ציור (שהרי גם בהנשמה כמו שהיא למעלה יש ענין ההשגה והתפעלות המדות), הנה "באמת אצלנו נפלא הדבר ואין יודעים כלל איך יש שם ציור כחות ובאיזה אופן הם. דשיהי' איזה ציור בדבר רוחני המופשט מגשם ולבוש לגמרי זה אינו מובן לנו כלל איך שייך שם ציור ובאיזה אופן הוא הציור דשם". ומהמובא בהערה הבאה מובן, שגם ציור הכחות לאחרי התלבשותם באברי הגוף אינו ציור גמור.
- 9. ראה מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר (נדפס בסוף קונט' העבודה - ע' 54 "הרוחני אינו מוגדר במחיצת אבנים .. במראות של גוונים .. בטעמים של מתיקות .. א"כ הרי כל ג' סוגי האהבה ימצא בהם ענפים שהם בדומה זה מעין זה"
- 6. - דלכאורה: הרי החילוקים שבג' סוגי האהבה הם גדרים רוחניים, ומהי ההוכחה מזה שהרוחני אינו מוגדר ב"גדרי החומר והגולם", שבג' סוגי האהבה ישנם ענפים הדומים זל"ז - אלא כי מצד הפשיטות שברוחני, אף שכל א' מג' סוגי האהבה מוגדרת בענינה, בכ"ז בהכרח לומר שכלולה היא גם משאר הסוגים. ועצ"ע.
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 153 לקו"ש ח"ו ע' 111
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.