153

הם אותם העשר הקדושות שנמנו במשנה?

וי"ל הביאור בזה:

החילוק הכללי בין הגדרת המקומות שבמשנה ושבזהר הוא, שבמשנה קאי בדינים והלכות בנגלה דתורה, ובזהר קאי בתוכנם וענינם לפי פנימיות התורה. ולפ"ז י"ל, שהמשנה עוסקת בדיני וגדר ביהמ"ק (וירושלים) שלמטה, ואילו בזהר קאי (בעיקר) בביהמ"ק שלמעלה³¹.

והנה, אחד החילוקים בין גדר "מטה" לגדר "מעלה" הוא, שלמטה הכל קשור ונמדד בהגבלה דמקום, שהרי גדר עולם הוא זמן ומקום³², ואחד מהגדרים הכי עיקריים דדבר גשמי הוא מה שהוא תופס מקום; משא"כ ענין ש"למעלה" — ובכלל גדר רוחני — אינו מוגדר במקום³³, כי אם הוא תוכן ומעלה רוחנית (וכמ"ש הרמב"ם³⁴ בפירוש מקום ברוחניות).

ולפי זה י"ל, דאחד החילוקים עקריים בין ביהמ"ק שלמעלה וביהמ"ק שלמטה הוא, שבביהמ"ק שלמעלה כל המעלות ומדריגות שבו הן בגדר "כלל" הכולל הפרטים (ואינו ניכר כ"כ ההבדל בין הפרטים), ובביהמ"ק שלמטה כל מדריגה שבו היא בגדר "פרט" שנפרט ונפרד ונבדל מפרטים אחרים³⁵.

[דוגמא לדבר — החילוק בין לשון המשנה ללשון הגמרא: לשון המשנה הוא "דבר קצר וכולל ענינים רבים"³⁶, ואילו כאשר דבר קצר זה מתפרט ומתפרש בגמרא ה"ה מתבאר באריכות ובריבוי פרטים. ומובן ד"פירוש דברי המשניות וביאור עמקותי'"³⁷ שבגמרא הוא לא רק "פירוש" ו"ביאור", כ"א שנתחדשו ג"כ כו"כ הסברות וחידושי דינים, אלא דכמו שכל אלו היו כלולים בה"כלל", "דבר קצר וכולל" של המשנה היו כולם בהתכללות ובהתאחדות ולא היו ניכרים חלוקי הפרטים (ואולי בחלקם — גם לא היו קיימים).

ובאופן כללי יותר: בתורה יש כו"כ דרגות: כפי שהיא "חמודה גנוזה"³⁸ באוצרו של הקב"ה שהיא תורה אחת ואין בה שום התחלקות, דאורייתא וקוב"ה כולא חד; לאח"ז כמ"ש³⁹ ואהי' אצלו אמון גו' שעשועים גו'; כפי שניתנה מידו של הקב"ה⁴⁰, שגם אז כל התורה היא ענין אחד, דאף שישנם עשרת הדברות,