57

שיחה א

א "ויאמר ה'...* - 'והתרה בו"

בתחילת הפרשה מצטט רש"י את המילים "ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה", ומפרש: "והתרה בו". אומרים המפרשים!: כיון שבפסוק נאמר שהקדוש-ברוך-הוא אמר למשה "בא אל פרעה", אך אין מוזכר לאחר מכן מה עליו לומר לפרעה - שלא כבפרשה הקודמת, ששם לאחר המלים "לך אל פרעה":, "בא אל פרעה": או "והתייצב לפני פרעה"י, כתוב גם "ואמרת אליו"* וכן "ודברת אליו"* - לפיכך ייתכן לחשוב שהקדוש-ברוךהוא אכן אמר למשה רק "בא אל פרעה כי אני הכבדתי... ולמען תספר...", וממילים אלו הבין משה בעצמו, ואמר לפרעה "כה אמר ה'... הנני מביא מחר ארבה...", שהקדוש-ברוך-הוא. יביא על המצרים את מכת ארבה'.

לפיכך כותב רש"י "ויאמר ה" ומוסיף "והתרה בו", שגם ההתראה על מכת הארבה נמסרה במפורש על ידי

הקדוש-ברוך-הוא*. רש"י לומד זאת, בדרך הפשט, מדבריהם של משה ואהרן אל פרעה "כה אמר ה'...". ועל כך שאין כתוב בתחילת הפרשה "ואמרת אליו..." - הרי אנו מוצאים במקומות רבים, שענינים מסויימים מופיעים רק בדברי משה, ומכך מובן שכך הורה לו הקדוש-ברוך-הוא. וכן מצד שני: ענינים רבים מופיעים רק בדברי הקדוש-ברוך-הוא אל משה, ומכך יודעים שמשה פעל בהתאם".

אך יש להבין: בדרך כלל משתמש רש"י בביטויים מלשון הפסוקים, במיוחד כאשר פירושו מבוסס על פסוקים. ובמיוחד כאן, כאשר פירוש רש"י "והתרה בו" קשור למילים "בא אל פרעה" ומבוסס על המילים "ויאמר אליו כה אמר ה'...", הרי רש"י צריך היה לומר "ואמרת אליו", בדומה לדברי הפסוק בפרשת וארא ביחס אל אותו ביטוי "בא אל פרעה". מדוע משנה רש"י ואומר "והתרה בו"? מכך מובן, שבדבריו "והתרה בו" מתכוון רש"י להדגיש שהאמירה תהיה התראה.