40

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ספר התניא הוא התורה שבכתב של חסידות חב"ד, ואחד הענינים שחודשו בתורת חסידות חב"ד הוא, שאף החלק הנסתר שבתורה, רזין דאורייתא, יובא בגלוי לכל יהודי, עד כדי אופן של "לבאר היטב", כלשונו של בעל ההילולא בדף השער של ספר התניא.

ט. חיבור "שניאור'' עם 'זלמן'י

בספר התניא, כפי שיצא לאור לראשונה, היו שני חלקים (בלבד):

החלק הראשון הוא "לבאר היטב איך הוא קרוב מאד", כיצד לכל יהודי "קרוב מאד בפיך ובלבבך לעשותו"**. והחלק השני הוא "להבין מעט מזעיר .. יחודא עילאה (ו) ..יחודא תתאה".

וכיון שהענין של "קרוב מאד בפיך

(הקדמת בני המחבר), והרי "הלכה ברורה" שייך לבחי' המדות

[וכידוע ההפרש בין משנה - שכולל הלכות פסוקות (הל' ת"ת לאדה"ז רפ"ב. לקו"ת ויקרא ה, ד) - לתלמוד, שתלמוד שהוא טעמי המשנה, היא בחי' חב"ד, והמשניות שהם פסקי דינים - הם בחי' מדות (תניא פנ"ב, לקו"ת שה"ש מב, ד. ובכ"מ)],

ולבחי' רצון (אגה"ק סכ"ט. ובכ"מ); ו"(הלכות בוטעמיהן" (וראה בהקדמה הנ"ל לפנ" "הלכות ב)טעמיהן ונימוקן אחריהם") - לבחי' חכמה. וה"ז ענין יחוד בחינת האבות - מדות ששרשן בכתר (כנ"ל ס"ה), עם בחינתו של משה - חכמה.

9) אגה"ק של כ"ק מו"ח אדמו"ר - נדפסה ב"קיצורים והערות" לתניא ע' קיח ואילך.

0) נצבים ל, יד.

כ"ד טבת שיחות -

ובלבבך לעשותו" קשור לישראל, כיצד יכול היהודי לעבוד את הקדושברוך-הוא גם'* "בלבבך"; והענין של יחודא עילאה ויחודא תתאה קשור לעולם, שגם "בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד"* -

לפיכך מובן שבחלק השני של ספר התניא, שבו "ממשיך" אדמו"ר הזקן את דרגת "אין עוד" לתוך העולם - "בשמים ממעל ועל הארץ מתחת"':, הוא "המשיך" את אור פנימיות התורה יותר בגלוי ויותר למטה.

ושני ענינים אלו נרמזים בשני שמותיו של בעל ההילולא - "שניאור" ו"זלמן":

השם "שניאור" מורה אמנם על "חיבור עליונים ותחתונים", כדלעיל, אך כיון שמשמעותו היא שני אורות, הרי גם ה"תחתון" הוא אור וגילוי. לעומת זאת, השם "זלמן" המורכב מאותיות "לזמן"*, קשור*

הערות

  1. 1. שבזה הוא עיקר החידוש, כי "בלבבך" הוא לכאורה נגד החוש שלנו (תניא רפי"ז).
  2. 2. ואתחנן ד, לט.
  3. 3. ראה מכתב אדה"ז מי"ט כסלו תק"ס (נדפס בהתמים (חוברת ח) ע' כד [776]) "שהחינו וקימנו והגיענו ל'ז'מן' הזה" וחותם שם: "שניאור ז'ל'מץ' כו'".
  4. 4. וע'פ מש"כ בפנים, יש לומר שזהו ג"כ ההמשך. למ"ש לאח"ז "שאין זה בזכותי רק בזכות אדו"מ המגיד כו'" - כי אדה"ז גילה תורת (הבעש"ט ו)המגיד גם בעולם, בח" זמן = וזהו גם ענין שהחינו כו' שהחיות כו' נמשך ?זמן הזה.
  5. 4. להעיר גם מזה ש"שניאור" הוא שם קודש

מצוטט ב־1 עמודים

  1. תורת מנחם בס"ד. ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ה לקו"ש ח"ו ע' 40

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.