30
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
הוספה / בשורת הגאולה
מזה מובן ...כי בדורנו זה ובזמננו זה, לאחרי שכבר סיימו הכל (כנ"ל), ישנה ההבטחה גמורה בתורה, שבטח יהי' "(תזכור יום צאתך מארץ מצרים) כל ימי חייך ...להביא לימות המשיח"",
ובפשטות - שאין זקוקים להפסק ח"ו בין "כל ימי חייך" ל"ימות המשיח" (כמו שהי' אצל בנ"י בכל הדורות שלפני דורנו זה), אלא, "כל ימי חייך" דכל אחד מבנ"י, חייו הגשמיים כנשמה בגוף, כוללים בפשטות (גם) "ימות המשיח" בלי הפסק מכיון שהגאולה באה תיכף ומיד ממש ברגע זה ובמקום זה (אפילו כשזהו במצב דלילה, "הבאים מצרימה"), כך שהרגע האחרון דהגלות והנקודה האחרונה דהגלות נעשים רגע ראשון ונקודה ראשונה דגאולה,
ומ"ימי חייך" בזמן הזה ובמקום הזה, בלי שום הפסק כלל ח"ו (גם אם הוא בן שבעים שנה ומעלה וכיו"ב), עובר כאו"א מיד - בתכלית השלימות, "ראובן ושמעון נחתין ראובן ושמעון סלקין"", בהמשך ד"כל ימי חייך" בימות המשיח, וחיים נצחיים שיהיו אז.
ובנוגע לפועל הכוונה, שהעבודה דבנ"י עתה צריכה להיות *להביא לימות המשיח", לגלות בבר תיכף ומיד בפועל איך שהמצב ד"הבאים מצרימה" בגלות הוא באמת מצב ד"גאולת ישראל", עי"ז שמתכוננים בעצמם ומכינים אחרים למצב ד"ימות המשיח".
ובנוטף ללימודו הוא בזה, להשפיע גם על עוד מבנ"י מסביבתו, אנשים נשים וטף, באופן ד"והעמידו תלמידים הרבה"', ומהם יראו וכן יעשו רבים.
טמוות טויחות
השמים תשתה מים"*.
מדוע קבע הקב"ה כך, "שלא תהא הארץ שותה אלא מלמעלן"? אחד ההסברים לכך הוא כדי "שיהיו הכל תולין עיניהם כלפי מעלה"?*: כאשר האדם "ודע שהוא נזקק ל"מטר השמים", הרי גם כאשר יש לו שפע רב, "תאכל ושבעת... וכל אשר לך ירבה", בכל זאת הוא יישמר% במדה מסויימת מ"ורם לבבך ושכחת את הוי' אלקיך"%, ביודעו, שאף כאשר יבצע את כל התלוי בו - חרישה, זריעה וכדומה, הוא זקוק לעזרת הקב"ה**.
ואילו כאשר הוא נמצא במצרים, שבה קבע הקב"ה הנהגה טבעית, שבתקופה מסויימת הנילוס עולה ומשקה את השדות - הרי כיון שבעיני בשר אין הוא חש בצורך של עזרת הקב"ה, הוא עלול להשלות עצמו* ש"כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" ולשכוח, ח"ו, ש"הוא* הנותן לך כח לעשות חיל"**.
ח. גם הנלוס תלוי בקב''ה לפי זה מובן מדוע בירך יעקב, בהגיעו
למצרים, את פרעה, "שיעלה נילוס ברגלו"?'. ולכאורה: הרי הנילוס היה האליל של המצרים", וכיצד ייתכן שיעקב יברך את פרעה בענין הקשור לנילוס, שהוא העבודהזרה שלו, ובמיוחד כאשר על ידי כך גדלה* גאוות פרעה עד כדי אמירת "לי יאורי"?
ההסבר לכך הוא, שאדרבה, היא הנותנת: המצרים עבדו לנילוס מפני היותו "עולה ומשקה את הארץ"5, ולכן בירך יעקב את פרעה "שיעלה נילוס ברגלו", ועל ידי ברכה זו הוא החליש את הנילוס כעבודה-זרה, בהראותו, שגם הנילוס תלוי בכוחו של הקדוש-ברוך-הוא על ידי ברכת יעקב.
אך בכל זאת מובן, שאף לאחר שראו שגם הנילוס משועבד לקדושדברוך-הוא, עדיין לא הגיעו להנהגה של "למטר השמים תשתה מים", כי בנוסף לכך שגם לאחר ברכת יעקב עדיין אין זה "מטר השמים", הרי הענין של "יעלה נילוס ברגלו", שנגרם על ידי ברכת יעקב רק מקל ומפחית את הטרחה, אך אין הדבר הכרחי לצורך קיום מצרים, בשונה מארץ ישראל, אשר בה "למטר השמים תשתה מים" הוא ענין הכרחי לצורך קיומה.
וכיון שגם לאחר ברכתו של יעקב יכלו המצרים להרגיש, שעצם קיומם או תלוי בקדושדברוך-הוא, ח"ו, נגרמה שם ירידה עצומה ביותר.
ט. "מצרים" - דוקא כאשר ''מת יוסף'י לפי זה מובן כיצד התחילה לאחר מות יוסף ירידה חדשה - פעם שניה של "הבאים מצרימה", א ירידה גדולה הרבה יותר, באין ערוך, מהירידה שהיתה עד אז:
בתורת החסידות נאמר, שדרגת יעקב, כשלעצמו, היא בעולם האצילות, וכדי שעניני יעקב ירדו גם לעולמות הנמוכים יותר -
הערות
- 1. כבר נאמרו ונשנו פעמים רבות דברי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שנוסף ע"ז שכבר "כלו כל הקיצין"', עשו בנ"י תשובה, וסיימו הכל, כולל גם "צחצוח הכפתורים", ואין מהצורך אלא שהקב"ה יפתח את עיני בנ"י ואז יראו שכבר הגיעה הגאולה האמיתית והשלימה, ויושבים כבר לפני שולחן הערוך, בסעודת הלויתן שור הבר' וכו' וכו"'.
- 2. כולל ובמיוחד - בקשר עם יום ההילולא דהרמב"ם -- ע"י שמחזקים ומוטיפים בלימוד ספר משנה תורה להרמב"ם ...ובפרט -- בספר הרמב"ם עצמו - הלכות מלך המשיח', בשני הפרקים האחרונים דהלכות מלכים בטיום ספר משנה תורה.
- 3. ויהי רצון, שע"י עצם ההחלטה בדבר יקבלו תיכף ומיד את השכר, הקיום בפועל של דברי הרמב"ם בסיום ספרו', שלאחרי שישנו כבר ה"מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו ...ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה'" - שהוא זה ש"בחזקת שהוא משיח" - הנה מיד ייעשה "משיח בודאי", עי"ז ש"עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל ...ויתקן את כל העולם כולו לעבוד את ה' ביחד כו'".
- 4. (תענית י, א. רש"י שם ד"ה תתאי. וראה ש"ך עה"ת - עקב שם), הרי] ,א"י משקה אותה הקב"ה בעצמו וכל העולם כולו ע"י שליח" (תענית שם. ובחדא"ג מהרש"א שם: ע"י שליח דהיינו שרי אומות שלמעלה ומזלות שלהם. ולהעיר מאוה"ת עקב ע' תרטו. ואכ"מ).
- 5. אלא שמ"מ, גם בשאר ארצות - מכיון ששותות מי גשמים, אין שם העלם כ"כ כבמצרים, שלכן דוקא פרעה אמר ,לי יאורי" כדלקמן הערה 46,
- 1. עקב שם, י"יא ופרש"י שם. וראה אוה"ת שם ריש ע' תרה, ש"עיקר פי' ארץ גו' דורש אותה עיני גו' קאי על ענין הגשמים", וראה גם רמב"ן וספורנו שם, ועוד,
- 2. ב"ר פי"ג, ט. וראה גם ירוש' תענית פ"ג ה"ג.
- 3. ויתירה מזו: מכיון שירידת המטר הוא ע"י ,שברו בריות את ערפן" (ב"ר שם, יד. וראה גם ירוש' שם פ"ב ה"א), ה"ז מביא להרגש של היפך ד,ורם לבבך".
- 4. עקב ח, יבדיד.
- 5. ראה בחיי עקב יא, יז: לכך לא נתן לך ארץ משקה כארץ מצרים, כדי שלא תהי' ההשקאה בידך ויהיו תמיד עיניך נשואות אליו למפתח גשמים שבידו. וראה גם אלשיך שם, יו"ד.
- 6. ראה יחזקאל כט, ג: לי יאורי. וברש"י שם: איני צריך לעליונים כו'.
- 7. עקב ח, יזדיח,
- 8. ועפ"ז מתורץ בפשטות קושיית הרמב"ן (עקב יא, *) ,אעפ"י שהכל ברשותו ונקל בעיני השי"ת להאביד (גם) יושבי מצרים ולהוביש נהרותם ויאוריהם"
- 14. - כי באם היו נמצאים במצרים, לא היו מרגישים כ"כ ש,נקל בעיני השי"ת כו'", מכיון שבמצרים הוא העלם והסתר,
- 9. תנחומא נשא כו, רש"י ויגש מז 2
- 0. תנחומא וארא יג. שמו"ר פ"ט ט, רש"י וארא ז, יז
- 1. ראה המשך באתי לגני תש"י ספ"ז,
- 2. רש"י ויגש שם.
- 3. ראה ביאוה"ז ל, סע"א ואילך, אוה"ת ויחי שפו, אחב. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 249.
מצוטט ב־3 עמודים
- לקוטי שיחות 254 לקו"ש ח"ו ע' 31
- לקוטי שיחות 39 לקו"ש ח"ו ע' 30
- לקוטי שיחות 164 לקו"ש ח"ו ע' 31
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.