29
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ה. דוקא ה"משןי" הוא ירידה עצומה
מכך שהתורה מגדירה את ה"משוי של מצרים", מיד לאחר ש"מת יוסף", כירידה השניה -- "הבאים מצרימה" בשנית, ולא את שעבוד מצרים, לאחר ש"וימת... וכל הדור ההוא", שעל כך מסופר רק כמאורע וכפרט בתוך הירידה השניה עצמה - מובן,
(א) שהירידה בעת מותו של יוסף עצומה ביותר יחסית לירידה הראשונה שהיתה לפני כן, אשר משום כך אין היא יכולה להיחשב כפרט בירידה הקודמת, אלא היא מוגדרת כירידה בפני עצמה ?.
(ב) שהההבדל העצום שבין שתי ירידות אלו הוא בדומה להבדל העצום שבין העליה שביציאת מצרים לבין העליה שתהיה בגאולה העתידה*5, וכאמור לעיל בשם אדמו"ר הזקן, ששתי עליות אלו הן כנגד שתי הירידות.
3 במצרים - "לא ידעת* את גל
ההסבר לכך הוא:
מהותה של "מצרים", מלשון מיצרים וגבולות, היא, שאין היא מאפשרת גילוי אלקות שלמעלה מהטבע"*. ולכן אמר יוסף
לפרעה מלך מצרים "אלקים יענה את שלום פרעה"'י, "אשר האלקים עושה הראה את פרעה"?3 - כי אל פרעה מלך מצרים אפשר לדבר רק במושגים של שם אלקים, שהוא בגימטריא' "הטבע"*:. וכאשר הגיע משה רבינו אל פרעה ואמר לו "כה אמר הוי"... שלח את עמי...", השיב לו פרעה "מי הו" אשר אשמע בקולו... לא ידעתי את הוי'"*3 - פרעה אינו מכיר בשם הוי' שלמעלה** מהטבע, ואינו רוצה להודות בקיום דרגה זו"
זוהי משמעותה של הירידה הראשונה למצרים, שעליה מסופר בפרשת ויגש*: לפני כן היו בני ישראל בארץ ישראל, שבה רואים בגלוי את השגחתו של הקדוש-ברוך-הוא על כל פרט ופרט - "ארץ אשר הוי' אלקיך דורש אותה תמיד עיני הו" אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה"*, וכאשר מגיעים לארץ אשר בה "לא ידעתי את הוי", זוהי ירידה גדולה ביותר.
במצרים אין ממת:נים לגשם משמים
אחד הענינים שבו מתבטא הבדל זה בין ארץ ישראל לבין ארץ מצרים הוא, שבמצרים אין יורד גשם, וצמיחת התבואה וכדומה היא על ידי הנילוס, ואילו אר ישראל** "למטר
לעילוי נשמת רי נתנאל בייר אפרים ע'יה נסים נפטר ביום טייז סיון היתשסייה ת. נ. צ. ב. ה.
ולזכות אוגתו מרת דבורה תחיי נסים לאורך ימים ושניס טובות עד ביאת גואל צדק, ומתוך בריאות הנכונה
נדפס ע''י ילדיהם רי עמוס וזוגתו מרת רישא שיחיו נסיים רי אפרים וזוגתו מרת מריטה שיחיו נסיים רי דוד וזוגתו מרת אורה שיחיו בורק
הערות
- 1. ומ"ש וימת יוסף (גם בנוגע להשעבוד - ראה לקמן הערה 7
- 7. ולהעיר גם מזה ששתי הירידות (שבפ' ויגש ובפרשתנו) הם בטני ספרים* (משא"כ ,וימת יוסף גו"; ,ויקם מלך חדש גו'"; וכל סיפורי השעבוד וכו/, הם בספר אחד - ואלה שמות גו' הבאים מצרימה).
- 8. ראה ירמי' כג, ז"ח (הובא בהגהות הצ"צ לתו"א (הנ"ל סעיף ג') באוה"ת שמות ע' ז): ולא יאמר גו' אשר העלה את בנ"י מארץ מצרים כי אם גו' אשר העלה גו' מארץ צפונה גו'. וראה אוה"ת שם כמה מאמרי רו"ל עד"ז.
- 9. ראה תו"א עֶא, ג ואילך. ובכ"מ.
- 0. ראה תו"א שם. פרשתנו נ, ב. ועוד.
- 6. אבל מזה עצמו שהמיצרים והגבלות שמצד שם אלקים נרמזים בהשם ,מצרים", מוכח שעיקר ותוקף המיצרים וכו' הוא במצרים (ראה לקמן הערה 40, וראה גם לקוטי שיחות ח"ה ע' 6 ואילך, שגלות מצרים הוא גלות היותר קשה), ולכן הוא השרש ל[המצרים ד]כל הגליות (ראה שם ע' 183 הערה 17).
- 7. *) ואף שמשוי של מצרים (ירידה השני') הותחל משמת יוסף. וענין זה בתוב בסיום ספר בראשית - הרי המסופר שם הוא רק בנוגע למיתת יוסף שזה הי" הסיבה להירידה, אבל לא הירידה (,הבאים מצרימה") גופא.
- 11. מקץ מא, טז.
- 2. כן הובא בתו"א שם (עא, ד). והוא הפסוק שבמקץ שם, כח. ומה שאינו מביא הפסוק (שם, כה) ,את אשר האלקים עושה הגיד לפרעה" שלפנ"ז - וכן טעם השינוי בכתוב - י"ל שהוא להדגיש שתוכן החלום יהי' באופן של ,,הראה", גילוי, ושבחי' אלקים הוא שם באופן דמביא לראי' (גילוי). ולכן בא לשון זה דוקא לאחר שמפרט הפטרון.
- 3. פרדס שער יב פ"ב. ובשל"ה שער האותיות (פט, א) - שכ"ה בזהר,
- 4. לפי שמסתיר האור שלמעלה (שער היחוד והאמונה רפ"ו),
- 5. שמות ה, אדב,
- 6. שהיוה"א פ"ז. לקו"ש ח"ט ע' 55 הערה 32.
- 7. ראה בכהנ"ל זח"א קצה, א. של"ה חלק תושב"כ פ' וארא (שח, ב ואילך).
- 8. ראה תו"א נ, ב.
- 9. עקב יא, יב. ובבחיי שם: עיקר הדרישה וההשגחה שם ומשם מתפשטת לשאר הארצות .. שאין א"י נתונה תחת ממשלת הכו"מ .. אבל הקב"ה בעצמו ובכבודו דורש אותה תמיד. וראה בהנסמן בהערה הבאה.
- 0. ואף שלכאורה כ"ה גם בכל הארצות ששותות מי גשמים - הרי [נוסף על זה שא"י צריכה יותר לגשמים משאר ארצות
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"א לקו"ש ח"ו ע' 29
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.