19
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
50 לקוטי ובלשון הקבלה והחסידות: שורש הכלים נעלה משורש האור.
גם לכך ישנה הדוגמא של בעל החסד"? - רצונו להטיב עם הזולת אינו נובע רק מצרכיהם של האחרים הנזקקים לפעולת חסדו, אלא גם מאופיו שלו: כיון שהוא בעל מידת החסד, נחוצה לו, מעצם טבעו, הנתינה וההטבה לזולת.
כפי שאנו רואים אצל אברהם אבינו, שכאשר לא היו לו אורחים להיטיב עמם, הוא הצטער על כך*. כי בהיותו איש החסד במהותו, דרושה היתה לו נתינה. זו מטבעו שלו*. ולכן, כשם שגילוי טבעו בהשפעת הטוב גרמה לו תענוג, כך העדר השפעה של מידת חסדו גרמה לו צער.
בכל זאת רואים, שכאשר איש החסד מיטיב עם הזולת, והאחר מקבל את ההשפעה, נגרם לנותן תענוג גדול אף יותר מאשר התענוג שנגרם מעצם הנתינה שלו, כי קבלת ההשפעה מגיעה
שמות גב
לעומק רב יותר מאשר ההשפעה עצמה.
ח. בבית המקדש - דוקא הדומם הוא העיקר
וזהו ההבדל בין המשכן לבין בית המקדש: במשכן בא לידי ביטוי חוסר ההגבלה של האור האלקי, כפי שהוא יורד מלמעלה ו,נמשך" גם למטה מטה, עד לסוג הדומם; בבית המקדש התחדש, שהתחתון עצמו - סוג הדומם - נעשה כלי לאלקות.
לכן נקבע הסדר במשכן מלמעלה למטה: גגו של המשכן היה מדורג מלמעלה למטה - מאילים ותחשים ועיזים וצמר'", שהם מסוג החי, ולמטה מכך הקירות - מסוג הצומח, ובתחתית - קרקע המשכן, שהיתה מעפר, מדומם. ואילו בבית המקדש היה הסדר הפוך: עיקר בנינו* היה מסוג הדומם - שממנו נבנה כל בית המקדש, והכלונסאות של ארז, שמסוג הצומח,
הערות
- 1. לסיום וגמר ההשפעה, ובחי" זו נעוצה ב',תחלתן" - תחלת וראשית ההשפעה (וכנ"ל בפנים, שע"י המשכת האור עד למטה מטה - ,סופן", מתגלה תוקפו הבלתי מוגבל), משא"כ ,סוף מעשה" הו"ע קבלת ההשפעה, ובחינה זו מגעת ב',מחשבה תחלה" היינו תחלה אפילו לפני תחלת המחשבה - למעלה משרש ההשפעה (ד"ה השם נפשנו שם. וראה גם תו"ח שם פ"ב וג'). המשך תער"ב (שם ואילך). לקו"ש חי"ט ע' 384 ואילך.
- 8. ראה בארוכה תו"ח שם פ"ג.
- 9. רש"י ר"פ וירא. וראה גם ב"ר פמ"ח, ט.
- 0. ראה ד"ה החודש הזה ש"ת פ"ג. ביוהשמע"צ תש"ח פכ"ז. ובכ"מ.
- 1. ורק שבהיותר תחתון שבנגג) יריעות הי' גם מין אחד של פשתן נוסף על ג' מיני צמר (רש"י תרומה כו, א). וי"ל שזהו ענין הממוצע שצ"ל בין דרגא לדרגא. וכן - סיום ותחתית הקרשים עמדו באדנים - דומם.
- 2. ולכאורה צע"ק מתקרת ביהמ"ק שה גבים ושדרות בארזים (מ"א ו, ט) - צומח. ולהעיר ממדות (פ"ד מ"ו) שע"ג זה הייתה מעזיבה מנטיט)אבנים וסיד. ובתו"א ותו"ח שבהערה 64, ש,הכלונסאות של ארז שה" בתקרה הם היו תמכין לבד לעיקר התקרה הנעשה מבחי' דומם", ,,להחזיק המעזיבה בלבד" (וראה מאמרי אדה"ז תקס"ה ע' קמב, קמד, קמו). ולהעיר ג"כ מלקו"ת וסידור שבהערה 50, שהארזים בהתקרות היו שקועים. ע"ש. ואכ"מ.
מצוטט ב־5 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. י"ב תמוז, ה'תשכ"ד לקו"ש ח"ו ע' 19
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ד לקו"ש ח"ו ע' 19
- תורת מנחם יום ב' פ' פינחס, י"ט תמוז ה'תשכ"ח לקו"ש ח"ו ע' 19
- תורת מנחם יום ב' דחג השבועות (מאמר ב), ה'תשל"ב לקו"ש ח"ו ע' 19
- מאמרים מלוקטים בס"ד. יום ב' פ' פינחס, י"ט תמוז ה'תשכ"ח לקו"ש ח"ו ע' 19
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.