443

נרות חנוכה ,אין בטלין לעולם" ". ג) נרות המקדש האָבן געהאַט אַ הגבלה בנפש -- אַ כהן דוקא און נרות חנוכה נצטוו אַלע אידן, אנשים ונשים. וואָרום ,אף הן היו באותו הנס" ".

%*- % +

1) שבת כג, א. או"ח סיי תרעה סעיף ג.

2) אשר כשקרא אדה"ז +בפסוק פדה בשלום נפשי קודם שהתחלתי פסוק שלאחריו יצאתי לשלום".

3) תניא (אגהיק סו"ס ד). וראה גם באגה"ק לרלייצ (הנ"ל) שכתב בבואו מפ"ב : בזכות ארץ הקדושה ויושב" והיא שעמדה לנו כו'*.

4) מגן אברהם ריש הלי חנוכה -- הועתק בדברי נחמי' -- השלמה לשו"ע אדה"ז סו"ס תר"ע. -- אבל עדיין ע"ע בזה. כי לא ראיתי כל רמז לזה במנהגי חנוכה של כ"ק מו"ח אדמו"ר. ואף שאין לא ראינו ראי', ובפרט בצדקה שמתן בסתר יפה בה -- הרא לכאורה מילתא הוא מה ש(לבד ממשנ"ת בד"ה בכ*ה בכסלו -- בתו"א וביאוריו בשערי אורה ואוה"ת -- דמעשה הצדקה נק' כובע ישועה ומס"ג דחנוכה המשיכה מתנה מרובה המשכת כובע ישועה להיות כו') לא אשתמיט להזכיר בשום מאמר חסידות (שראיתי ע"ע) או שיחה ומכ' רבותינו ע"ד צדקה במיוחד בחנוכה (אף שכו"כ עניני חנוכה גזכרו ונתבארו בהם ובפרטיות). ובפרט שנמצא הוא בכמה מסי פולין וכו'. -- ומי שימצא עד'יז בתורת נשיאינו ודאי יודיעני ות*ח מראש מקול"ע. -- בס" מהרי"ד (ואולי קטע זה מהצ"צ) מבאר הנ"ל שבחנוכה חולקין ,מעות לעניים שמחזרין על הפתחים, שהוא על פתח הבית מבחוץ שהוא בחי' בכל מאדך בכל ממונך" (ממכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א).

5) פרמ"ג שם. וע*פ דברי הפרמ"ג יש לתרץ התמ" מה שלא מצינו בחנוכה ענין לעומת מה שפשטו היחנים ידם בממונם (רמב"ם הל' חנוכה רפ"ג). ובפרט שי"ל שלעומת כל פרט ופרט המגוי ברמב*ם (שם) מצינו הפכו בעניני חנוכה. והם (עַל סדר הרמב"ם ובלשונו) : גזרו גזירות (לעומת זה הלל -- שעגינו חירות. שלכן א"א אותו אם אכתי צָבדי דאחשורוש אגן. מגילה יד, א) בטלו דתם (הודאה. ועייג"כ תו"א סד"ה בכ"ה בכסלו) ולא הניחו אותם לעסוק בתומ"צ (שלכן קבעו הנס בנרות, ע"ש הפסוק כי נר מצוה ותו"א תו"א רדיה ענין חנוכה) ופשטו ידם בממונם (כנ*ל) ובבנותיהם (נשים חייבות בנ"ח. שבת כג, רע"א) ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות (באו בניך לדביר ביתך ופינו את היכלך) וטמאו הטהרות (וטהרו את מקדשך). (רשימת כ"ק אדמו"ר שליט"א).

6) להעיר אשר פדה בשלום דחז"ל אתורה וגמ"ח (ברכות ח, רע"א ובפרש"י) שוהו עָנין ניח משמאל ומזוזה מימין (עִיין הדרושים ד"ה זה). כן להוסיף אשר אדה"ז מדגיש (כג*ל) ,קוום שהתחלתי פסוק שלאחריו" היינו שכל עניני הפסוק פדה בשלום שיכים לבאולה, שהם ג' הקוין (ברכות ח, רע"א. נת' בארוכה בהצ"צ לתהלים (נה, יט) ) ובחנוכה ג"כ ,ניח משמאל ומזוזה מימין . . והיחוד שביניהם* (תו"א ביאור לדיה ג"ח מצוה כן" בתחלתו, ועיין ג"כ אוה"ת להצ"צ סד"ה מזוזה מימין) ובשאילתות (כו) : מזוזה מימין ונייח משמאל ובעה"ב בטלית מצויצת באמצע. ובשו"ת מהרי*"ל סס"מ מסיים בזה : ולקיים החוט המשולש כו'.