273
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
0 לקוטי כלומר: סיפור הענינים מלמדנו בפשטות את עצם הענין, שהכרחי שהיו לשבטים אחיות שעמן הם נישאו%.
(דוגמא לכך, אם כי לא בדיוק אותו ענין ממש, אנו מוצאים בכך שהתורה, ואפילו רש"י, אינם מזכירים כלל עם מי נישאו ה"בנים ובנות" של אדם הראשון).
בכל זאת, כאשר מגיעים לפסוק "וכל בנותיו", צריך רש"י לומר "אחיות תאומות נולדו... ונשאום", על אף שהדבר. מובן, כדלעיל. יותר מכך: רש"י מביא פירוש נוסף "כנעניות היו", מפני שמדברי הפסוק "וכל בנותיו" משתמע שהשבטים נישאו לנשים אחרות, כפי שיוסבר להלן בסעיף ו'.
4 "וכל בנות*ו" - כולל כלות*ו
מדברי הפסוק "וכל בנותיו" מובן, שהוא מרבה בנות מסוג אחר, אשר
ויחי ג
אילו נאמר רק "בנותיו" הן לא היו נכללות בו - מדובר כאן על יותר מסוג אחד של בנות. והשאלה היא: אילו סוגים שונים ייתכנו בבנות 3?
הדגשת הפסוק "כל בניו" מובנת - הכוונה היא להדגיש, שכל הבנים, כולל אלו שמכרו את יוסף, באו לנחם את יעקב. אך מדוע נאמר "וכל" גם לגבי הבנות?
לכן הכרחי לומר, שבמלה "בנותיו" הכוונה היא כאן גם ל":כלותיו", ושהכוונה היא לאלו שאינן בנותיו, כלומר, שהשבטים נישאו לכנעניות*', ולא לאחיותיהם. ולכן רומזת התורה, וכוללת אותן ב"וכל בנותיו": שני סוגי בנות: בנות ממש, וכלות, שהן כמו בנות.
משום כך מסביר רש"י על המלים "וכל בנותיו" שני פירושים: "רבי יהודה אומר אחיות תאומות נולדו... ונשאום; רבי נחמיה אומר כנעניות היו", כי רבי יהודה, ששיטתו בלימוד היא להביט בעיקר על הענין בכללותו, מסביר שהשבטים נישאו לאחיותיהם, כי מכללות הפרשיות, המספרות פעמיים - במפורש ובהרחבה - על הליכה לארץ אחרת, והעיקר להימנע מנישואין
הערות
- 6. בדוחק י"ל שכוונתו ב"עם כל שבט נולדה תאומה" היא רק לבני לאה ורחל (כנ"ל באופן הראשון שבשוה"ג השני להערה 9). אבל מכיון ש"אחיות תאומות נולדו עם כל שבט ושבט" אינו מוכח מ"וכל בנותיו", כ"א מפני שכן מוכח מפשטות סיפור הענינים שבפרשיות הקודמות כנ"ל
- 2. [ומה שבחר רש"י להזכיר דעם כל שבט ושבט נולדה תאומה בפי' "וכל בנותיו" - מובן בפשטות, שה"ז פי' תיבות אלו (ולא מפני שמכאן למדין זה).
- 3. ו(לחידודא) יש להוסיף: לפי' זה - "כל בנותיו" הם יותר במספר (ובמילא גם בפעולת הניחום) מאשר "כל בניו". ור"י ור"ג לשיטתם. ודלא כדלעיל הערה 13. וראה הערה 18],
- 4. מסתבר יותר שגם בפ' וישלח כוונתו היא לכל שבט ממש (ומה שאינו מדגיש זאת בפירוש - ראה באופן השני שבשוה"ג הנ"ל).
- 7. ומה שהכתוב מפרט בניו ובנותיו ואינו אומר "כל ילדיו" - כי גם זה הוא ב' סוגים בהניחום (אלא שקשה הסדר בהכתוב) - וראה הערה 13, 6.
- 8. ומכיון שכל המקור לחדש "עם כל שבט נולדה תאומה" הוא לפי שאינו מסתבר שנשאו כנעניות - הרי ר"נ שסובר "כנעניות היו", צ"ל שס"ל כפשטות הכתובים - שלא נולדו תאומות עם כל שבט, מאחר שאין מקור לחידוש זה.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ח לקו"ש ח"ה ע' 273
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.