243
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
הבקשה "כנס לנו מחיי העולם הזה לחיי העולם הבא"?
ב) עולם הזה ועולם הבא מושווים ל"פרוזדור" ול"טרקלין"5. כיצד ניתן להשוות את העולם הזה ל"שנות השובע", ואת העולם הבא ל"שנות הרעב", הרי אדרבה: העולם הזה "דומה לפרוזדור בפני העולם הבא"?
ג) גדולתו של יוסף ב"ויכלכל..." היתה (כדברי ר' מנחם בשם ר' אבין במדרש עצמו) בכך שגמל טוב לאחיו למרות ש"גמלוהו אחיו רעה". כלומר, הוא לא נהג בהם לפי מעשיהם. כיצד אפוא נאמר לפני כן במדרש "כלכל כל אחד לפי מעשיו" (ולא "לפי צרכין" וכדומה)?
ד) כאשר מבקשים מהקדוש-ברוךהוא שיתעלם ממעשינו, מובן שיש בכך חידוש. אך, לכאורה, אין חידוש ב"כלכלנו לפי מעשינו": גם לפי שורת הדין יש לנהוג בכל אחד בהתאם למעשיו. מהי הבקשה המיוחדת ב"כלכלנו לפי מעשינו", ומדוע. יש צורך בהשוואה "מה יוסף... "5?
ו. התכלית: קיום המצוות
כבר הוסבר פעמים רבות, שהמצוות אינן אמצעי למטרה אחרת, אלא התכלית היא בהן עצמן. כי הרצון למצוות הוא מעצמות ה', כנאמר< "כל המצוות מתייחסים אל העצמות", ולגבי עצמותו יתברך ורצונו, לא ייתכן לומר שיש לכך מטרה אחרת כלשהי ח"ו חוץ ממנו עצמו.
בכך מבאר אדמו"ר הזקן* את דברי המשנה "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא" - למרות שעולם הבא הוא השכר על העבודה (תשובה ומעשים טובים) שנעשית בעולם הזה, והשכר צריך להיות, לכאורה, נעלה מהעבודה, כנאמר במשנה עצמה "יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה"
- כי תכלית בריאת האדם אינה למען האדם, אלא כדברי המשנה< "ואני נבראתי לשמש את קני". ותכלית זו מושגת על ידי קיום המצוות בעולם הזה. אך כיון ש"אין הקדושברוך-הוא מקפח שכר כל בריה"?, מגיע גם לאדם שיישם את התכלית "שכר טוב לאין קץ", ולכן יגיע האדם בעולם הבא לגילוי התענוג שהוא "המשיך" על ידי קיום המצוות בעולם הזה.
הערות
- 3. אבות פ"ד מט"ז.
- 4. ראה ד"ה אגורה באהלך עולמים תרצ"ה (סה"מ קונט' ח"ב) פ"ג (ובהנסמן שם) בפירוש הכתוב (תהלים סב, יג) "ולך אד' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו" [שגם שם א"מ: מהו החסד ב"תשלם לאיש כמעשהו". ועיי"ש התירוץ בזה. וראה גם שם פ"א בשם העיקרים]. אבל הפירוש שנתבאר שם, אין לאמרו ב"כלכלנו לפי מעשינו" - כי א"כ אין צורך לבקש על זה, ובפרט שתוכן מזמורי תהלים היא בקשה תמידית [שהרי סדר ההנהגה מצד חסדו של הקב"ה היא ג"כ באופן זה], ומכ"ש שלא הי' צורך להקדמת "מה יוסף כו'".
- 3. ויגש ב
- 4. שיחות
- 5. ראה בארוכה תורת שלום ס"ע 190 ואילך.
- 6. לקו"ת ראה כח, ד ואילך.
- 7. אבות שם מי"ז.
- 8. סוף מס' קידושין.
- 9. מכילתא (ורש"י) משפטים כב, ל. ומסיים שם: אם חי" כך אדם לא כ"ש שאינו מקפח שכרו.
מצוטט ב־3 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. י"ג תמוז, ה'תשי"ט לקו"ש ח"ה ע' 243
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ ויקרא, ג' ניסן ה'תשי"ב לקו"ש ח"ה ע' 243
- תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשל"ג לקו"ש ח"ה ע' 243
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.