233

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

בכך יובן גם מדוע מביא רש"י לפירושו זה הוכחה מדברי הגמרא במסכת סנהדרין** על "פלגשים דדוד - למרות שהמושג פלגש מוזכר פעמים רבות בתנ"ך+* לפני סיפור זה על דוד - כי בכל המקומות הקודמים משמעות המושג פלגש שונה לגמרי, או שאפשר לומר שהיא שונה לגמרי מהמושג "אשה", ולא רק "בלא כתובה".

לפי זה מובן בעניננו, שבלהה וזלפה, אשר "בנותיו היו מפלגש", היו בנות שפחה, שהרי משמעות המושג "פלגש" בקשר לאמן של בלהה וזלפה בפירוש רש"י היא בודאי כמשמעותה בכל מקום*. ואם כך, אין הן נחשבות לאחיות, כדלהלן.

גלאַטיק (=חלק) שהרי סוכ"ס היא רק פלגש אחת, ועל זה ממשיך: "נשים בכתובה כו", שהמושג "פלגש" בקטורה שונה מ"פלגש" דהגר.

3 כא, א. וראה מפרשי רש"י כאן. - ולהעיר משו"ת צ"צ חאה"ע סקל"ח.

4) וישלח לה, כב. לו, יב. שופטים ח, לא. פרק יט' וכ'.

5 ואף ש"פלגש" הוא מושג בנוגע לאופן האישות (כמובן גם ע"ד הפשט מזה שלא נמצא בכתוב אלא בקשר לזכר ולנישואין (כמו ס"פ וירא; וישלח לה, כב ועוד). וגם בראב"ע שבהערה 23 יל"פ כן), ולכאורה גם ע"ד הפשט - אף בת חורין אפשר לישא בתור פלגש* (וכמו "ותמנע היתה פלגש" (וישלח לו, יב) אף שבת אלופים היתה (רש"י שם) ולא מצינו ברש"י שנעשית אח"כ לשפחה),

מ"מ מובן שפלגש טתם היתה שפחה (שלכן כתב רש"י ס"פ וירא "השוותה. כו", כנ"ל בפנים), כי לא נשאו לפלגשים רק נשים שאין להן חשיבות. (ומה שגם תמנע היתה פלגש - אף

ויגש א

ה. ילדי העבד שייכים לאדונו

כאשר אמר עשו ליצחק "הלא אצלת לי ברכה", השיב לו יצחק "הן גביר שמתיו לך..."*. על כך מפרש רש"י": "מה תועלת לך בברכה, אם תקנה נכסים, שלו הם... מה שקנה עבד, קנה רבו".

לכאורה, אפשר לשאול: אם לא יכול היה לברכו ברכוש ובעושר, הרי יכול היה לברך את עשו בילדים? מכך רואים, ש"מה שקנה עבד, קנה רבו" אינו רק לגבי "נכסים", אלא גם לגבי ילדים - גם ילדיו של העבד אינם קשוו ם אליו כילדים לאביהם, אלא

שהיתה בת אלופים - הוא לפי שהיתה ממזרת, כדפירש"י וישלח שם**).

נוסף לזה: בנוגע פלגשו של לבן, מובן שהיתה שפחה. כי מכיון שבנותי' היו שפחות לבן (ויצא כט, כד. כט), בהכרח לומר שהיו כן מעת לידתן

[כי לא מצינו (ואדרבה, זהו היפך הטבע) שאב יהפך את בתו קטנה בת חורין לשפחתו. ובפרט שגם בלאו הכי היו עושות את עבודתו של לבן, וכמו רחל, שעם היותה בת חורין היתה רועה את צאנו],

ועכצ"ל שזהו לפי שנולדו מן השפחה. וראה לקמן הערה 54.

6 תולדות כז, לו-ז.

7 שם, לז.

הערות

  1. 1. *) וכפשטות לשון רש"י דהחילוק (תמיד) בין נשים לפילגשים הוא רק בנוגע לכתובה.
  2. 2. שיחות -
  3. 3. **) ועפי"ז יומתק (א) המשך פירש"י "ובדברי הימים כו'" למ"ש לפנ"ז, (ב) שלאחרי שכותב "ויצאה תמנע מביניהם" מוסיף (עוה"פ) "וכשגדלה נעשית פלגשו" - דלכאורה מיותר
  4. 4. - כי הוקשה לו לרש"י: מכיון שבת אלופים היתה למה נשאה רק בתור פלגש? וע"ז מתרץ: ובדברי הימים כו' ויצאה תמנע מביניהם (ולכן) וכשגדלה נעשית פלגשר

מצוטט ב־1 עמודים

  1. לקוטי שיחות 183 לקו"ש ח"ה ע' 233

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.