215
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ב. וק "מכאן" לומדים "שהשטן מקטרג..."
בפירוש רש"י זה יש דיוק נוסף הקשור לפירושו על פסוק אחר:
מהניסוח "מכאן שהשטן מקטרג..." ניכר", = שרש"י מתכוון להדגיש, שהענין נלמד "מכאן", ולא מפסוק אחר, כפי שהיינו יכולים להבין, לכאורה.
והשאלה היא: איזה פסוק בא רש"י לשלול5?
בהמשך הפרשה% מסופר, שלאחר ששבו בני יעקב ממצרים וסיפרו לו, שמושל מצרים הורה להם להביא עמם את בנימין, השיב יעקב: "לא ירד בני עמכם... וקראהו אסון בדרך...".
ניתן היה לחשוב, שגם מהפסוק "וקראהו אסון בדרך" אפשר ללמוד כלל זה "שהשטן מקטרג בשעת הסכנה", מפני אותה קושיה של "בבית לא יקראנו אסון", ובמיוחד כאשר במדרש ובתלמוד הירושלמי אכן מובא לגבי
פסוק זה מאמרו של רבי אליעזר בן יעקב, ואף בניסוח "מכאן"", = ולכן מדגיש רש" "מכאן שהשטן מקטרג...': יש ללמוד זאת רק מפסוקנו, ולא מ"וקראהו אסון בדרך", כי שם חשש יעקב מדבר אחר ולא מפני ש"שהשטן מקטרג בשעת הסכנה"''.
ויש לומר בפשטות, שחששו של יעקב "וקראהו אסון בדרך", ביודעו את דרישות מושל מצרים, היה מפני חשש מסויים, ולא סתם קטרוג: הוא סבר, שמושל מצרים מתכוון להזיק לבנימין, ובמיוחד בראותו את התנהגותו אל שמעון, ולכן אין זאת הוכחה לכך ש"השטן מקטרג בשעת הסכנה""י.
הערות
- 4. ואין לומר שכוונתו של רש"י בהדגשת "מכאן" הוא לפי שכלל זה מתייחס גם לפסוקים אחרים
- 2. - וכמו "אבל אשמים אנחנו גו' ע"כ באה אלינו גו'" (מב, כא): דלכאורה, מכיון ש"אשמים אנחנו על אחינו", למה באה אליהם "הצרה" רק לאחרי כו"כ שנים. והתירוץ לזה הוא, דמכיון שהיו אז בסכנה, לכן אז דוקא קטרג עליהם השטן -
- 3. כי גם כשרש"י לא הי' כותב "מכאן", הי מובן שהשטן מקטרג בכל שעת סכנה.
- 5. אין לומר שכוונתו הוא לשלול את הפסוק "ושמרני בדרך הזה" - כי פשטות ענין השמירה הוא מסכנת חיות רעות וכדומה, ולא ממיתה פתאומית הבאה מפאת קטרוג השטן בעת סכנת החיות רעות.
- 6. מב, לח.
- 6. מקץ ג שיחות -
- 7. שזה מדגיש עוד יותר, אשר לפי המדרש א"א ללמוד מהפסוק "פן יקראנו אסון" - "שהשטן מקטרג בשעת הסכנה". - ולפי"ז, השינוי בין פירש"י למדרש הוא (לא רק בפי' הפסוק "וקראהו אסון בדרך" כדלהלן בפנים, אלא) גם בפי' "פן יקראנו אסון".
- 8. אין לומר שכוונת רש"י בהדגישו "מכאן" הוא, לפי שבמדרש מבואר שלימוד זה הוא (מפסוק אחר ו)לא מכאן (כבהערה שלפנ"ז) ומפרש רש"י שגם מכאן - והחילוק בין פירש"י להמדרש הוא רק בפי' "פן יקראנו אסון" ולא ב"וקראהו אסון בדרך" - כי בכדי לבאר שעפ"י דרך הפשט אפשר ללמוד "שהשטן מקטרג כו'" גם מפסוק זה, מספיק מה שרש"י מפרש "שהשטן מקטרג כו'" על "פן יקראנו אסון" ואינו צריך לכתוב "מכאן". וראה להלן הערה 1
- 9. ועפי"ז הי' מובן גם שינוי לשון הכתובים, שכתוב שם "וקראהו אסון" בפשיטות, ולא "פן יקראנו אסון" - כי בנוגע למושל מצרים, מסתבר לומר שרוצה להעליל וכו' (כבפנים), משא"כ בנוגע להשטן, אין מוכרח כלל ש(ימצא מה לקטרג וש)יקטרג ויתקבל קטרוגו. אבל ראה להלן הערה 5.
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 43 לקו"ש ח"ה ע' 215
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.