153
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ג. שמעון ולוי הו חייבים ליטול עצה משום כיבוד אב
לכאורה יש לשאול על כך:
כיון שמעשה דינה נגע לשמעון וללוי עד עצם הנפש, שבו אין מקום לחישובים הגיוניים, כדלעיל, כיצד ייתכן לטעון כלפיהם מדוע "לא נטלו עצה הימנו", והרי נטילת עצה נעשית דוקא לפי ההגיון, ואינה מעל השכל?
ההסבר לכך הוא, שאכן משום כך רומז הפסוק לטענה זו במלים "שני בני יעקב", שלמרות ש"בניו היו", הרי "אףעל-פיזכן נהגו עצמן שמעון ולוי כשאר אנשים שאינם בניו":
אמנם, אי אפשר לדרוש מהם שהם היו צריכים להתייעץ עם יעקב מפני היותו גדול מהם בשכל, בעצה וכדומה, כי כאשר מדובר על עצם הנפש, אין מקום לנטילת עצה. אך אפשר היה לדרוש מהם, שהיה עליהם ליטול ממנו עצה מפני ש"בניו היו" - מפני כיבוד אב.
אך עדיין אין מובן:
אם פעולתם, ש"לא נטלו עצה הימנו", היוותה פגם בכיבוד אב - אשר במצוה זו היו חייבים אף לפני מתן תורה,
כפי שרואים מכך שהתורה צריכה לוודא שלא יאמרו "לא קיים אברם את כבוד אביו, שהניחו זקן והלך לו",
וישלח א
וחובה זו היא כה חשובה, שלמרות שיעקב לא עבר על מצוה זו, הוא נענשי על כך שבמשך עשרים ושתים שנה לא קיים בפועל מצות כיבוד אב?:,
הרי מכך יוצא, לכאורה, שמעשם "ויקחו... ויהרגו כל זכר" נעשה שלא לפי רצון העליון. ושוב שבה הקושיה למקומה: כיצד ייתכן שהפעולה נעשתה באופן של "הרגו איש"?
הערות
- 0. רש"י ס"פ נח. וראה גם ב"ר פל"ט, ז.
- 2. ואין לומר שזהו מצד שקיים א"א כה"ת עד שלא ניתנה (קדושין פב, א. יומא כח, ב) - כי [נוסף שלדעת הרמב"ץן (תולדות כו, ה) "שמירתו אותה
- 3. היתה בארץ בלבד" - והרי כש"תניחו (לאביו) זקן כו'", הי אז בחרן (ודוחק גדול לומר שהטענה היא על מה שלא חזר לאביו אחרי שבא לארץ ישראל)] אין שייך שאוה"ע יתבעו ממנו זאת.
- 1. שמזה מוכח שהי' מחוייב בזה - ולהעיר מפרשת דרכים דרוש ג' שלמ"ד שהאבות לא יצאו מכלל ב"נ, לא נענשו כ"א על ז' המצות דב"נ.
- 2. מגילה יז, א. רש"י (ישן) ס"פ תולדות. וישב לז, לד.
- 6. בדוחק אפשר לומר, שמה שלא ה" ליעקב כיבוד אב מיוסף* כ"ב שנה הוא [לא בדרך עונש, מכיון שלא נצטוו אז על כיבוד אב ועאכו"כ - על העדר קיומו, כ"א] בדרך סיבה ומסובב - מדה כנגד מדה (לשון רש"י ס"פ תולדות. וראה גם מגילה שם: יוסף שפירש כו' כשס שפירש יעקב). והיינו, דלהיות שחסרה אצל יעקב העבודה דכיבוד אב במשך כ"ב שנה, לכן לא הי' אצלו גם המסובב ממנה
- 7. [ועפ"ז יובן מה שאמרו (שם טז, סע"ב) "גדול תלמוד תורה יותר מכיבוד אב ואם שכל אותן שנים שה" יעקב אבינו בבית עבר לא נענש" - אף שלכאורה גם באם ת"ת הי" שוה לכיבוד או"א לא הי' נענש (כמו שהקשה בחדא"ג מהרש"א שם) - כי באם ת"ת הי' רק שוה לכיבוד או"א, מכיון שגם בהשנים שה" בבית עבר חסרה אצלו העבודה דכיבוד אב, הי" צ"ל נחסר גם המסובב מזה]
- 8. אבל מלשון הגמרא שם "לא נענש" (טז, סע"ב); "דלא מיענש" (יז, א) משמע שהי' מצווה בכיבוד אב, שלכן שייך עונש על זה.
- 9. *) עיקר "תולדות יעקב" (ראה ב"ר פפ"ד, ה. רש"י וישב לז, ב). ועפ"ז מתורץ - הרי גם במשך כ"ב שנה אלו הי" ליעקב כיבוד אב משאר השבטים.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשל"ב לקו"ש ח"ה ע' 153
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.