147
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
(הרמאי*) היה מוכרח להצטדק בתירוץ ש"לא יעשה כן במקומינו... "י+.
לפי זה מובן מדוע נשא יעקב את רחל>, למרות האיסור של "ואשה אל אחותה לא תקח", כי לפני כן הבטיח יעקב לשאת את רחל, ואף נתן לה סימנים", ואילו לא היה מקיים את הבטחתו, היתה. זו רמיה, ובמיוחד כאשר כתוצאה מכך היה חשש שהיא תיפול בגורלו של עשו, דבר שהיה גורם לה לצער עצום*. לכן מובן, שהחומרה של שמירת הלאו "ואשה אל אחותה לא תקח", אשר עליו עדיין לא נצטוו, אינה יכולה לדחות את איסור הרמיה5.
4 הידורים - לא על חשבון אחרים!
אחת ההוראות הנלמדות מכך בפשטות לכל יהודי היא: כאשר הוא חפץ להחמיר על עצמו ולהדר, עליו
לוודא בראש ובראשונה שלא יהא זה על חשבון אחרים.
אדרבה: אנו מוצאים, שחיבתו של הקדוש-ברוך-הוא לאברהם אבינו - "ידעתיו", מלשון חיבה* - היא בעיקר "למען אשר (על כך שהוא) יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך הוי' לעשות צדקה ומשפט"* - לאו דוקא על כך שהוא קיים את כל התורה כולה לפני שניתנה, אלא על כך שבני אברהם לדורותיהם יעשו צדקה זה עם זה, באופן של "משפט", כפי שמוסבר בתורת החסידות ", שיהודי צריך "לשפוט" את עצמו מה מגיע לו, והרי "ידע איניש בנפשי'", ואת היתר עליו לתת לזולתו.
וכשם שהדבר בגשמיות, כך גם ברוחניות: כאשר יש יהודי שאינו קרוב ליהדות וצריך לתת לו צדקה ברוחניות, ללמדו ולהנחותו בדרך ליהדות וכדומה, אין ליהודי אחר, המסוגל לעשות זאת, שום הצדקה לטעון, שעדיף לו לנצל את זמנו לקידום עצמו בתורה ובעבודת ה', אלא עליו לשפוט את עצמו: במה הוא חשוב ונעלה יותר מזולתו, שהוא זקוק להידורים למיניהם ברוחניות על חשבון מניעת ענינים נחוצים ביותר מיהודי אחר?
ח. מבצע תפלין - צדקה ברוחניות ובגשמיות
מסופר בפרשתנו על עבודתו של יעקב ב"מקלות", אשר היתה בדומה
הערות
- 0. ראה רש"י כט, יח.
- 1. פרשתנו כט, כו.
- 2. בנוגע לבלהה וזלפה - ראה לקמן ע' 230 ואילך.
- 3. רש"י בט, כה.
- 4. ראה רש"י פרשתנו ל, כב.
- 5. ואין להקשות על מ"ש רש"י "ותרי"ג מצות שמרתי" וכן על מ"ש "וישמור משמרתי וגו" (שהכוונה הוא לכל המצוות), והרי סוכ"ס לא קיים (אברהם) מצות מילה ו(יעקב) מצות איסור אחות אשתו - כי רש"י משנה ומדייק "ותרי"ג מצות שמרתי" (ולא "קיימתי" כביומא (כח, ב) "קיים", או "עשיתי" כבקדושין (פב, א) "עשה"), והיפך השמירה הוא דוקא כשעובר על ל"ת או מבטל מ"ע באיסור, ולא כשעובר מצד ציווי התורה, ואדרבא זוהי שמירת המצות. ובדוגמת עשה דוחה ל"ת, פקו"נ דוחה כו', ועוד - שמקיים ציווי התורה ע"י שאינו מקיים המצוה. וכדלעיל בפנים.
- 7. ויצא ג שיחות -
- 6. וירא יח, יט ובפרש"י שם.
- 7. ראה תו"א סג, ב. ד"ה נ"ח תרמ"ג סעיף ג'. אשר ברא תרפ"ט (סה"מ קונט' ח"א) ס"ד. ובכ"מ.
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 28 לקו"ש ח"ה ע' 147
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.