130
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
142 לקוטי בלבייהו" (=יכתוב... יעסוק בקול... ירחשו בלבם)"'.
מעלתו זו של רשב"י באה לידי ביטוי באופן הנעלה ביותר במיוחד ביום הסתלקותו, שאז לא רק הוא בלבד הגיע לדרגות נעלות ביותר בהשגת רזין דאורייתא'', אלא הוא גילה אף לתלמידיו "מלין קדישין דלא גליאן עד השתא":' (=ענינים קדושים שלא גליתי עד עתה).
אמנם הוא גילה זאת אז רק לתלמידיו, ויותר מכך: אף לגבי תלמידיו, הרי "נפקו כולהו" (=יצאו כולם) ונשארו רק תלמידים מעטים, ואף בין אלו שנותרו היו הבדלים, כדלעיל -
אך מסופר שם בזהר, שרשב"י הורה אז לכתוב "מילין קדישין" אלו, ועל ידי כתיבתם אז, הם התגלו לאחר מכן לכל ישראל, באופן של "יתפרנסון"5', שמשמעותו - הבנה והשגה בפנימיות.
גּ. המחיצה בין הנגלה לנסתר ה*א ;ליי
אך מתעוררת השאלה: התורה מכנה את החלק של פנימיות התורה בשם "רזין דאורייתא". כלומר, לפי התורה צריך חלק זה של התורה להיות בבחינת "רז", סוד והעלם, עד שאפילו בזהר עצמו'' נאמר "צריך לכסאה רזין
ט' כפלו
דאורייתא" - וכיצד גילה זאת רשב"י? התשובה לכך היא - "עד הגל הזה":
המחיצה המבדילה בין גליא דתורה לבין פנימיות התורה, שפנימיות התורה צריכה להישאר בהעלם ולא להתגלות, היא בבחינת "גל", המאפשר מעבר, כיון שאיננו בנוי כחומה. בכך נושא ה"גל עצמו בתוכו את ההוראה שמותר וצריך לעבור אותו - אם ביטול המחיצה אינו לרעה, ח"ו, אלא לטובה.
כשם שענין זה הוא לעתיד לבוא: שאז, בזמן קיום היעוד* "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ", כאשר לא תהיה שום אפשרות של "לרעה" ח"ו, תתבטל יחד עם זאת לחלוטין המחיצה בין פנימיות התורה לבין גליא דתורה, ואף פנימיות התורה תתגלה*',
הרי בדומה לכך היה גם אצל רשב"י" - אשר שרשו הוא מבחינת משיח*" - שהוא גילה את פנימיות התורה, וקשר זאת לגליא דתורה באופן שאין בו חשש להיפך הטוב ח"ו. ואדרבה, גילוי פנימיות התורה על ידו
הערות
- 0. אד"ז שם רפז, ב.
- 1. סדור שם. והחרים תרל"א ס"ע נד ואילך.
- 2. אד"ז שם. וראה גם רצא, א.
- 3. תקו"ז (ת"ו בסופו). וראה כס"מ שם (נעתק בלקו"ש ח"ג [המתורגם] ע' 126).
- 4. רע"מ פנחס רכו, א.
- 5. צפני' ג, ט.
- 6. וז"ל הרמב"ם סוף (וחותם) ספרו יד החזקה: (שבימות המשיח) יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם... שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.
- 8. וראה לקו"ש ח"ל ע' 171 ואילך.
- 7. ובדוגמת הענין דמחצתי ואני ארפא - שאף שקאי על לע"ל (קה"ר פ"א, ד) - בכ"ז מבואר זה גם בנוגע לרשב"י (חייב אדם לברך תרל"ח פכ"ה).
- 8. סדור שם שז, ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.