122
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
כי בפירושו על התורה מיישב רש"י רק שאלות המתעוררות לפי הפשט. ובפשט הפסוקים אין מוזכר בשום מקום שאין הברכה שורה על דבר שבמדה.
מכך מובן, שבדבריו "ורבותינו אמרו אומד זה למעשרות היה", אכן מתכוון רש"י לומר פירוש אחר על "מאה שערים", החולק על הפירוש "שאמדוה כמה ראויה לעשות ועשתה...".
כך מוכח גם מלשונו של רש"י "ורבותינו אמרו": אילו היה רש"י מתכוון לבאר על ידי מאמר רבותינו רק את פירושו הקודם, הוא היה אומר "ואמרו רבותינו" (המלה "ואמרו" תחילה), ואז הכוונה היא להמשך הפירוש הקודם: ועל כך אמרו רבותינו. לעומת זאת, הביטוי "ורבותינו אמרו" (המלה "ורבותינו" תחילה) מביע, שרבותינו חולקים ואומרים אחרת מן המובא לפני כן.
רש"י "אומד זה למעשרות ה"" מוכרח דקאי אדלעיל מיני' (אומד ד"שערים" ולא "וימצא"). (ב) רש"י שטעלט זיך על התיבות "מאה שערים", ואינו מביא כלל תיבת "וימצא" (כבמדרש שם). (ג) בדרך הפשט, "וימצא" אין פירושו מדידה. וגם אין צורך במדידה בשביל למצוא כו' שהרי כשראה שחלק הכי קטן של השדה עשה ק' פעמים יותר מששיערו אותו (וממדידה הקודמת ידוע גודל השדה), ידע בדרך ממילא הסך-הכל של התבואה - "וימצא", וא"צ למדידה שני.
תולדות ג
ב. 5י מאה - לפני הצמיחה או אחריה
ההבדל בין שני הפירושים מובן בפשטות:
לפי הפירוש הראשון, "שאמדוה כמה ראויה לעשות...", ברור שהערכת השדה היתה לפני הצמחת התבואה, ולכן יוצא, שמשמעות המלים "מאה שערים" היא, כפי שמסיים רש": "ועשתה על אחת שאמדוה מאה", שהשדה הצמיח פי מאה מן ההערכה. ואילו לפי הפירוש "אומד זה למעשרות היה", נעשתה ההערכה לאחר צמיחת התבואה,
שהרי לפני הבשלת התבואה אין מעריכים את השדה לצורך מעשרות, כי מצוה זו חלה רק לאחר שהתבואה צמחה ונקצרה וכו', כיון שבמשך הזמן, עד שתבשיל התבואה, עלולים לחול שינויים בשדה התבואה - לשבח או לגריעותא - ועל ידי כך תשתנה גם הערכת כמות המעשר.
ולפי זה, הפירוש של "מאה שערים" הוא, שלאחר הבשלת התבואה ולאחר הערכתה, ואף לאחר מדידתה המדוייקת*, נוספה בה בבת אחת כמות של פי מאה - לאחר הצמיחה?.
הערות
- 1. על המדידה שלאחרי הצמיחה, כי בפשטות הכתובים לא נמצא הענין ד"אין הברכה שורה על דבר שהוא במדה". והרי כל הקושיא שבמדרש "מפני מה מדד אותה" הוא מטעם זה.
- 8. שהרי אין מעשרין באומד (רמב"ם הל' מעשר פ"א הי"ד. וכן מובן גם בפשטות מהשם "מעשר").
- 3. ומ"ש רש"י "אומד" - ולא מדידה - כי בא לפרש תיבת "שערים" שבכתוב.
- 9. במדרש שם א"א לפרש ש"מפני מה מדד אותה מפני המעשרות" קאי על "שערים" (ופירוש "מאה שערים" הוא שלאחרי המדידה למעשרות ניתוסף מאה פעמים) וחוזר ממ"ש קודם "ועשת מאה כמה שהאמידוה" - כי לפי"ז הוצרך לומר "אלא מפני המעשרות". ולכן מוכרח לפרש שקאי
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 136 לקו"ש ח"ה ע' 122
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.