112
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שהמלה "תולדות" יכולה להתפרש במשמעות של מאורעותיו של האדם (ישוביהם וגלגוליהם), הרי הוא יכול היה להסביר שגם במלים "תולדות יצחק" הכוונה היא למאורעותיו:, המופיעים בסמוך ל"ואלה תולדות יצחק"*. מנין הוא מסיק שבמלה "תולדות" כאן הכוונה היא דוקא לילדים, אשר משום כך הוא מוכרח להסביר שב"תולדות יצחק" הכוונה היא ל"יעקב ועשו" המופיעים רק מאוחר יותר?
ב) לצורך פירושו של רש", שהמלים "תולדות יצחק" אינן אמורות לגבי המאורעות המופיעים מיד לאחר מכן, אלא לגבי "יעקב ועשו", הכרחי,
לכאורה, לצטט רק את המלים "תולדות יצחק". מדוע מצטט רש"י ב"דיבור המתחיל" גם את המלה "ואלה"?
ג) "האמורים בפרשה" - והרי עשו נולד לפני יעקב, ולפיכך צריך היה רש"י לומר "עשו ויעקב"ל - עשו לפני יעקב"'. כפי שאכן מתבטא
8 ובפרט, שלפי פירוש זה, אין צריך להפירוש "וע"י שכתב כו' לפי שהיו ליצני הדור כו" - כי גם "אברהם הוליד את יצחק" הוא ממאורעות (ותולדות) יצחק (ראה גו"א ולבוש כאן - נעתק בשוה"ג להערה 2).
9 ואין לומר שמה שרש"י מקדים יעקב לעשו היינו לפי שיעקב נוצר ראשונה (רש"י פרשתנו כה, כו) - כי [נוסף לזה שבדה"י נאמר (נעתק להלן סעיף ה') "ובני יצחק עשו וישראל" (ודוחק לחלק בין "בני" ל"תולדות")] מכיון שרש"י עצמו כותב "האמורים בפרשה", הו"ל למנותם כהסדר שאמורים בהפרשה. וראה לקמן סעיף יו"ד.
0) בספורנו, כי"ק ואוה"ח (כה, כ) - שעשו נולד מצד רבקה [אחות לבן הארמי, כי רוב בנים
תולדות א
הרמב"ן", אשר אף הוא מסביר שהמלים "תולדות יצחק" אמורות לגבי בניו של יצחק המוזכרים מאוחר יותר, בניסוח "עשו ויעקב". מדוע אומר רש"י "יעקב ועשו":ו?
ג. 'ואלה'' בהמשך ל''תולדות ישמעאליי
את שתי הקושיות הראשונות שלעיל [מדוע אין רש"י מסביר שמשמעות המלה "תולדות" כאן היא מאורעות, ומדוע הוא מצטט גם את המלה "ואלה"], ניתן היה, לכאורה, ליישב זו על ידי זו - שרש"י מצטט את המלה "ואלה" משום שמלה זו מחייבת שבביטוי "תולדות יצחק" הכוונה היא לילדיו, ולא למאורעותיו:
המלה "ואלה" (בוא"ו החיבור) היא
דומין לאחי האם]. וראה גם ב"ר פס"ה, ד: שהדבר תלוי בה. אבל אין לומר שמטעם זה מקדים רש"י יעקב לעשו ב"תולדות יצחק" - כי (א) בפרש"י עה"ת לא נזכר כל זה כלל, ואפילו לא ברמז. ואדרבה, מפירוש רש"י שם "וכי עדיין לא נכתב כו' אלא להגיד שבחה כו'" (ודלא כפירוש הספורנו וכו') משמע, שס"ל שלא זוהי* הסיבה שעשו הי רשע. (ב) אפילו באם רשעת עשו היתה מצד רבקה, אי"ז טעם מספיק להקדים את יעקב לעשו ב"תולדות יצחק", מכיון שעשו נולד לפני יעקב. וכדמוכח ממ"ש בדה"י (נעתק להלן שם) ובני יצחק עשו וישראל.
1 וכ"ה בראב"ע כאן.
2) ובפרט, שרש"י עצמו אומר כאן "האמורים בפרשה" - והרי בפרשה זו נאמר עשו לפני יעקב.
הערות
- 1. *) אפילו לא מה שרבקה היתה בת בתואל. ומכ"ש לא מה שהיתה אחות לבן, שהרי בפרש"י וארא ה כג: מכאן למדנו הנושא אשה צריך לבדוק באחי.
מצוטט ב־3 עמודים
- לקוטי שיחות 191 לקו"ש ח"ה ע' 112
- תורת מנחם בס"ד. שיחת* ש"פ תולדות, ב' כסלו, ה'תשכ"ה לקו"ש ח"ה ע' 112
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ז לקו"ש ח"ה ע' 112
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.