109

הרי כיון שבדברי אברהם "אשר בקצה שדהו" הוא התכוון, כמובן, להמעיט בערך המערה5, קשה לומר שהוא יכנה אותה בו בזמן בשם "המכפלה" כשכוונתו היא לשתי מערות, זו לפנים מזו, כינוי המגדיל את שטח המערה.

לכן מסביר רש"י "בית ועליה על גביו" - שהמערה נקראה "מערת המכפלה" מפני סמיכותה לבית כפול, כדלעיל.

1 שני סימנים למערה!

רש"י אינו מסתפק בפירוש זה, ומביא פירוש נוסף, כי לפי הפירוש "בית ועליה על גביו" אין מובן: מדוע צריך אברהם לתת שני סימנים למערה: שהיא נמצאת ליד בית כפול, ושהיא בקצה שדהו? לכן צריך רש"י להביא את הפירוש השני, "כפולה בזוגות", שמשמעותו שהמערה היתה כפולה [לא במספר מסויים של זוגות קברים (דבר שאינו מוכח מהמלה "המכפלה", כדלעיל בסוף סעיף ב), אלא בעצם העובדה שכל אחד מן הקברים שבה היה כפול - "זוגות" - קבר זוגי, לאדם עם זוגתו - איש ואשתו*.

חיי שרח ג

"במבחר קברינו קבור את מתך...", ומדוע הוא דורש מהם לבקש עבורו דוקא את מערתו של עפרון? לכן הוא הוסיף את המלה "המכפלה", ובכך הוא הבהיר, שאין הוא מקבל את הצעתם של בני חת "במבחר קברינו קבור את מתך", לקבל מהם מקום אחד לקבורת שרה<, אלא ברצונו לקבור את שרה במערת עפרון, משום שבה יש בכל קבר מקום כפול, גם לבן זוגה (אברהם).

אך אין די בכך, ולכן אין נאמר "מערת הכפל" וכדומה, כי בני חת היו יכולים להציע לו בקלות מקום כפול - לשני קברים. לפיכך הדגיש אברהם "מכפלה" - שכפולה בזוגות - שאין הוא מעוניין שהקבר הזוגי יהיה בין זרים, אלא במקום שהוא כפול בזוגות, שיהיה בית קברות למשפחתן*.

אך לפירוש זה קיימת סתירה בדבריו של אברהם בהמשך: הוא מתחיל את דבריו בנוסח של בקשה: "וישתחו לעם הארץ... וידבר... אם יש את נפשכם... (ובקשתו היא:) לקבור את מתי (בלשון יחיד) מלפני (שהוא צער גדול, ולכן הוא מבקש לבטלו מהר ככל האפשר, ולפיכך) ויתן לי... המכפלה" - לא פחות משמונה קברים!

ועוד ועיקר: המשמעות הפשוטה של המלה "מכפלה" (מ"ם פתוחה) היא מלשון מכפיל (מאכיל וכו') - גורם