84

הערות

1. 9. ע"פ מ"ש בפנים, אפשר להסביר (בה"יינה של תורה" שבפרש"י) לשון רש"י "לבקר את החולה. אמר ר' חמא בר' חנינא יום שלישי למילתו כו'" - שמפרש כאן ב' ענינים:
2. 2. א) שהטעם ד"וירא אליו ה'" הוא "לבקר את החולה" - ומצד הענין דביקור חולים אין הוכחה שזה הי' ביום השלישי (כי המצוה דביקור חולים היא גם בב' ימים הראשונים, כנ"ל סעיף ב').
3. 3. ב) "יום שלישי למילתו הי' כו'" - ומצד הענין דמילה, מוכח שזה הי ביום השלישי. כי מכיון שע"י "וירא אליו" ואח"כ ביאת רפאל ריפא את אברהם (פרש"י יח, ב) לגמרי = כדמוכח מפשטות הכתובים: וימהר אברהם גו' רץ אברהם גו' - ולא רק אחד מס' בחליו שזה הוטבע בטבע (ראה הערה 6 - הרי אין להסיר את החולי שמצד המצוה קודם בוא הזמן בטבע.
4. 4. והנה ע"פ הנ"ל שה ביום ג' ולכן נתרפא לגמרי (בבוא רפאל) - תלמיד ממולח יקשה מה צורך לבקר את החולה מקודם לזה, הרי בלאה"כ* ותומ"י יתרפא?
5. 5. ולכן מזכיר רש"י שם בעל המאמר רחב"ח - המ"ד בסוטה (שם) הלוך אחר מדותיו כו' הק' ביקר חולים כו', דזהו מדתו של הקב"ה כו'.
6. 6. *) דודאי גם אם לא הצטער אברהם על שאין אורחים הי' בא רפאל לרפאו (וכן היו מהפכים סדום) - אלא שאז הי" בא כמלאך. וק"ל.
7. 7. והנה ע"פ הנ"ל תתורץ הקושיא בסוטה: מנ"ל דכאו"א עליו לבקר חולים (ורובם אינם בני גילו דנוטלין אחד מס' בחליו) ושאני הקב"ה דודאי ביקורו פועל כבן גילו. - ועפ"ז מובן ג"כ דמסיים רש"י כאן "ובא הקב"ה ושאל בשלומו" דלכאורה מיותר - אלא דמדגיש דרק "לשאול בשלומו" בא. ולכן חיוב דבקו"ח הוא גם על שאינו בן גילו. וק"ל.
8. 0. סוטה שם.
9. 1. וראה ש"ח כאן, שזהו גם הטעם מה שרש"י מדייק "לבקר את החולה" - אף שהי' יכול לכתוב (בקיצור) "לבקרו" - בכדי להשמיענו*, שזהו מצד הענין דביקור חולים - אפילו באם הי" זה מישהו אחר.
10. 10. *) בפשטות י"ל, שכותב כן בכדי לבאר למה ביקר הקב"ה את אברהם.