75
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
6 לקוטי ח. המעשר של אברהם - גשמיות ממש
לפי האמור לעיל מובנת מעלת המעשר שנתן אברהם על פני המעשר שנתן יצחק:
הרכוש שקיבל אברהם במלחמה היה גם בגלוי% רכוש גשמי. ולכן כאשר אברהם נתן מרכוש זה מעשר לשם, אשר היה "כהן לא7ל עליון"9, הוא הראה, שגם הגשמיות שייכת לקדושברוך-הוא. לעומת זאת יצחק, אשר מלכתחילה לא היתה זריעתו בכוונה של "זרע דגן", הרי על ידי נתינת מעשר מסוג זה של דגן אין מודגש שגם הגשמיות שייכת לקדוש-ברוך-הוא.
בדומה ליתרון שיש ב"וכל מעשיך לשם שמים" ו"בכל דרכיך דעהו"" על פני קיום המצוות בדברים גשמיים: את הדבר הגשמי שבו מקיימים את המצוה מייעד האדם מלכתחילה לקיום המצוה, ולכן אין מודגש בכך שגשמיות ממש היא אלקות. ואילו העבודה של "וכל מעשיך לשם שמים" ו"בכל דרכיך דעהו" מוכיחה שגם המעשים והדרכים האישיים של האדם הם "לשם שמים" ובאופן של "דעהו".
ענין זה אינו סותר לאמור לעיל, בסעיפים ה' ו', שדוקא המעשר של
לך לך ג
יצחק מבטא שגם העולם הוא אלקות, כי אדרבה: זוהי עבודתו של יצחק, "העלאה מלמטה למעלה", כפי שיוסבר להלן.
ט. אברהם: ה''מטה' נשאר למטה
ב"העלאה מלמטה למעלה" מעלים את ה"מטה" עצמו, אך זהו כיוון של "העלאה": הוא מתרומם ויוצא מדרגתו הנחותה. לעומת זאת, ב"המשכה מלמעלה למטה", אמנם המשכת האלקות אל ה"מטה" היא מלמעלה, ולא ממנו עצמו, אך ההמשכה חודרת אליו כפי שהוא נמצא למטה5.
ולפיכך, אמנם, הרכוש שממנו הפריש יצחק מעשר היה רכוש טבעי, לפי ידיעתו של יצחק, והוא קיים מצוה ב"מטה", אך הוא עשה זאת באופן של העלאה, שהרכוש יצא מהיותו "מטה" והתעלה להיות מצוה, עד שזו הפכה להיות כל מהותו%.
לעומת זאת במעשר שנתן אברהם, אמנם השלל ניתן כהמשכה מלמעלה, על ידי נס שהתרחש בו, אך המצוה נמשכה אל תוך הרכוש, כפי שהוא במהותו שלו - מטה.
הערות
- 2. אבל בפנימיות, כל עניני האבות היו עניני אלקות. וראה תו"ח שם שהטעם האמיתי למה שהאבות היו רועי צאן (אף שבפשטות הוא, לפי שזהו העסק היחידי שאין בו טרדא) הוא "לפי שהאבות נק' רועים למעלה כו'", עיי"ש.
- 3. פרשתנו יד, יח.
- 4. אבות פ"ב מי"ב. משלי ג, ו.
- 4. ההפרש שבין שני הענינים - ראה לקו"ש ח"ג [המתורגם] ע' 161, 188.
- 5. כמובן מהמבואר בלקו"ת ראה (כו, א. כח, א"ב) בענין ההפרש שבין שהם לישפה, שהם דוגמת אברהם ויצחק (שם כז, סע"ד).
- 6. ובדוגמת הידוע (ד"ה ועשית ח"ש תרס"ו. תורת שלום ע' 51.
- 184. שהעבודה שמצד היחוד מלמטה למעלה הוא הפרישות וההפשטה מעניני העולם, והעבודה שמצד היחוד מלמעלמ"ט הוא שהוא נהנה מהגשמי אלא שזה עצמו הוא הנאה אלקית.
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 335 לקו"ש ח"ה ע' 75
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.