17
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
8 לקוטי כי השאלות לגבי "חסר" ו"מלא" קשורות רק ל"כתיב", ולכן אינן קשות כל כך בדרך הפשט5, וייתכן ש"בן חמש למקרא" לא יבחין בכך. לכן אין רש"י יכול להתחיל בהן את פירושו, אלא הוא צריך לציין תחילה את הקושי שברצונו ליישב.
וכיון שבפסוקנו כותב רש"י "התנינם כתיב" לאחר הפירוש "והרג את הנקבה", ברור*, שבדברי האגדה הוא מתכוון ליישב קושי שהילד מעורר בעצמו, ואשר רש"י אינו צריך לציינו.
אך כיון שבמלה "התנינם" מתעורר גם הקושי לגבי הכתיב החסר, לכן רק לאחר שרש"י מביא את דברי האגדה ומתרץ את הקושי הבולט, הוא מוסיף "התנינם כתיב" - שדברי האגדה מיישבים גם את הקושי לגבי כתיבת המלה "התנינם" ללא יו"ד.
ה. תנינים - גדולים במיוחד
ההסבר לכך הוא:
לאחר המלים "ויברא אלקים את התנינים הגדולים" נאמר "ואת כל נפש החיה ...אשר שרצו המים". וקשה: ב"כל נפש החיה" נכללים גם התנינים, כפי שמובן מכך שבפסוק אחד לפני כן?: נאמר רק "ישרצו המים שרץ נפש
בראשית ג
חיה", מלים הכוללות את כל סוגי בעלי החיים, כולל התנינים, והתנינים אינם מוזכרים שם בנפרד. ואם כך מספיק לכתוב "ויברא אלקים את כל נפש החיה...". ומדוע מציינים בנפרד "את התנינם"?
על כך מפרש רש"י "התנינם - דגים גדולים" - שהתנינים מוזכרים בנפרד משום שהתנינים שבפסוקנו% הם "דגים גדולים".
אך בן החמש למקרא טוען: גם בסוגי הדגים האחרים יש דגים שונים: קטנים וגדולים, ובכל זאת כולם נכללים במלים "כל נפש החיה". האם
הערות
- 5. בכלל לא בגדר קושיא - כדמוכח מזה שרק במקומות ספורים בתורה - מבארם רש"י בפירושו.
- 6. ובפרט שברש"י הוצאת בערלינער לא ישנו הסיום "התנינם כתיב".
- 7. א כ.
- 8. וי"ל שזהו רק תנינים שבפסוק זה ודלא כפירוש המצו"צ (תהלים (עד, יג) ש"תנים הוא שם דג גדול". וראה גם פירושו ביחזקאל (לב, ב). תהלים (קמח, ז)), כי מכיון שעפ"י דרך הפשט אין ידוע (לפי' רש"י) איזה מין דג נקרא תנין, מנ"ל שהוא דג גדול? ולכן י"ל שכוונת רש"י ב"דגים גדולים" הוא רק לתנינם שבפסוק זה.
- 5. (וכן בתהלים קמח, ז שמפרש רש"י "תנינים - דגים גדולים", הוא לפי שמכיון שנאמר שם "הללו גו' תנינים" (דלכאורה למה תנינים דוקא) מוכח שכוונת הכתוב הוא לדגים גדולים. ועד"ז באיוב ז, יב - ממה שמדמה הכתוב "תנין" ל"ים" מוכח שהכוונה שם הוא לדג גדול).
- 6. אבל ישנם גם תנינים קטנים, כמשמעות פשטות לשון הכתוב "התנינם הגדולים"*. (וגם להפירוש "הוא לויתן" מוכרח לומר ש"תנינם" הוא שם כללי לכמה מיני דגים - לא רק ללויתן - כי לויתן ישנו עכשיו רק אחד, וממ"ש (תהלים שם) הללו גו' תנינים (לשון רבים) מוכרח שגם עכשיו ישנם כמה תנינים).
- 7. *) לפירוש המצודות, צריך לומר שפירוש "התנינם הגדולים" הוא דוגמת הענינים שנסמנו בהערה 5. ובפרט, שכאן נוגע להדגיש את חשיבותם - "הגדולים" - שבשבילה נמנו בפ"ע.
מצוטט ב־1 עמודים
- לקוטי שיחות 62 לקו"ש ח"ה ע' 17
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.