1342
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה מו
אשר מציאות הרע ישנה גם לעומת בחינות הכי נעלות כנ"ל. ב) חודש אלול הוא זמן התשובה שענינה להפוך זדונות לזכיות ולכן קוראים אז פ' ראה - ההודעה והנתינת כח במעלת התשובה, שעל ידה מגיעים למעלה גם מצדיקים גמורים?.
בענין חודש אלול, כותב רבינו הזקן' וו"ל: "באלול הוא זמן התגלות י"ג מדות הרחמים ולהבין זה כי למה הם ימות החול ואינם יו"ט .. אך הנה יובן ע"פ משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו. ואח"כ בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כ"א ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה וכך הענין עד"מ בחודש אלול יוצאים להקביל אור פניו ית' בשדה".
ביאור התירוץ (על זה שימי חודש אלול הם ימות החול), הוא (בדא"פ): ענין היו"ט הוא שנמשך בהם תוספות אור וגילוי שאינו בהתלבשות כל כך, שלכן אסורים הם בעשיית מלאכה?, ויש סתירה לקבלת אור זה - עשית מלאכה, עובדין דחול (דוגמת המלך בהיכל מלכותו, שאין נכנסים כי אם כו'). משא"כ הענין דחודש אלול הוא גילוי י"ג מדות הרחמים לכאו"א מישראל, גם מי שחטא כו', בהמצב בו נמצא - שדה, והארת יגמה"ר הוא הכנה שיהיו יכולים לעשות תשובה:. וכן גם בנוגע להעבודה דאהוי"ר שבאלול (שאז האוי"ר הם נעלים יותרי) צריכים לעוררם ע"י אתעדל"ת דוקא* כי יגמה"ר הם רק נתינת כח לעבודה*.
הערות
- 1. (משיחת ש"פ ראה תשכ"ב)
- 0. ראה בסה"מ תש"ט ע' 183 בהערה. לקו"ש חי"ד ע' 361.
- 3. ==
- 1. לקו"ת ד"ה אני לדודי, הראשון. (ונעתק בד"ה לך אמר לבי ת"ש, בשינויים. - טעם לכמה מהשינויים, נתבאר בשיחת ש"פ נצבים השי"ת).
- 2. ראה תו"א צט, ד.
- 3. לקו"ת ראה לג, ג.
- 4. ראה לקו"ת שם לד, ב.
- 5. שם לב, א.
- 6. דביו"ט שאז עליית העולמות, נעשה העילוי מעצמו, והעבודה היא לקבל את האור, משא"כ הגילוי דאלול הוא רק נתינת כח לעבודת התחתון.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.