1197

לעבודתו את ה'. הדבר צריך להיות רק מרחוק, הידיעה שהוא. עדיין אינו

מושלם, ובמיוחד כשהוא צריך להתעלות יותר - עליו לעשות תשובה עמוקה יותר.

הרי "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא"*, ולמרות ש"ידע איניש בנפשיה" שתשובתו וחרטתו לא היו עדיין באמת לאמיתו, וכי אינו מוכן בפנימיות הלב, ואפילו בחיצוניות הלב לא היתה תשובתו עדיין כדבעי, בכל זאת, יחד עם "חטאתי נגדי תמיד" - שהוא יודע שאינו מושלם וכי עליו לעמול שהתשובה תהיה אצלו עמוקה ועמוקה יותר - עליו גם לדעת כי דבר זה הוא רק "נגדי", אסור לדבר להפריע לו בעבודה בפועל, וכי בכל פעולה טובה שהוא עושה הרי הוא מכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות **.

(מלוקט מד"ה כי תשא, תשי"ג ושיחת חגה"ש, תשי"ג)

ט. המשנה שבפרק השני של מסכת אבות, מספרת על חמשה תלמידים שהיו לו לרבי יוחנן בן זכאי, שהיה מונה שבחו של כל אחד מהם. להלן מספרת המשנה, כי רבי יוחנן בן זכאי אמר לתלמידים אלה "צאו וראו איזו היא דרך טובה שידבק בה האדם" וכל אחד מהם הצביע על דבר מסויים,

אבות פ''ב שיחות דג

כל אחד מהם הורה על הדרך בה אפשר להגיע לדרגתו המיוחדת בו שובח"*.

השבח שנאמר על ר' שמעון בן נתנאל הוא: "ירא חטא", וה"דרך טובה" עליה הוא מצביע הריהו "הרואה את הנולד". מכאן מובן, כי ראיית הנולד היא הדרך על ידה ניתן להגיע לדרגת "ירא חטא"

פשוטו של הקשר שבין שני ענינים אלו - "הרואה את הנולד" ו"ירא חטא": בשעה שהיצר הרע מסית את האדם לעבירה, מראה הוא לו את הטוב והעריבות שבדבר. כפי שמוכח מחטא עץ הדעת (החטא הראשון - מקור כל החטאים"'"), שבא מתוך "ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה לעינים וגו'". לשם נצחון על היצר הרע יש להיות "רואה את הנולד", לראות מראש מה יהא בסופה של עבירה זו, וכי למרות ש"נופת תטופנה שפתי זרה"*:3 הרי "ואחריתה מרה כלענה"?י. מתוך ש"רואה את הנולד" נעשה לירא חטא.

ברם, יש להבין את דיוק הביטוי "רואה את הנולד", והרי מתאים, לכאורה, יותר הביטוי "מבין את הנולד", או ביטוי אחר המציין "הבנה", ממנו משמע כי אדם זה מעיין ומבין את ה"לא טוב" והמרירות העלולים לנבוע מן העבירה.