1194
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
14 לקוטי המצוה ובמדה שגדולה יותר ההזדככות שהיא יוצרת בעולם"" - בה במדה מגיע לו שכר יתר (וכן גם ביחס לעונש בעד עבירה על המצוה: ככל שגדולים יותר ערך וסגולת המצוה - גדול יותר העונש המגיע עבורה?', ולפיכך נמדדים הבדלי הדרגות בסוג זה של שכר - במדת העונשים, כיון שבשניהם (השכר והעונש) ישנה אותה מדה: שניהם נמדדים לפי ערך וסגולת המצוות).
אבל לגבי השכר הניתן בעד קיום הרצון העליון אין הבדל בין קלה לחמורה כיון שרצון העליון דומה בכולן. שכר זה נעלה מכל ההגבלות, ועליו נאמר "שכר מצוה - מצוה", מלשון: צוותא והתחברותי, כיון שבקיום הרצון העליון מתחבר אדם עם הקב"ה, כיון "שהוא ורצונו אחד".
ה. לפי זה מתברר לכאורה, כי הצורך בקיום המצוות בכל יום אינו קשור בדרגה זו של מצוות בה שוות קלות וחמורות, שכן הצורך בקיום מצוות בכל יום הוא - כדי להשפיע על הימים, על העולם, ולגבי ענין זה של מצוות, הן קיימים הבדלי דרגה בין מצוה אחת לשניה, וכל מצוה יוצרת הזדככות שונה.
אבות פ''ב
על כך אומר הבעש"ט שיש צורך בעשיית מצוה בכל יום, הן קלה והן חמורה, וסימנך: הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה. גם בענין זה של קיום מצוות בכל יום לשם השפעה על הימים - חשובים ה"זהיר" ו"תאיר" שבמצוות, ולגביהם שוות כל המצוות קלה כבחמורה':.
הסבר הדבר: לזיכוך העולם חשוב לא רק האור שבהגבלה כו', כי אם גם שיהא "נמשך" בעולם אור בלי גבול, ע"י קיום רצון העליון, כיון שהוא ורצונו אחד. הן המטרה היא - "דירה בתחתונים", שהעולמות התחתונים יהיו דירה לעצמותו, אלא שכדי שהאור ייקלט בפנימיות בעולם צריך להיות מתחלה "נמשך" בעולם אור שהוא בערך העולם? - ההזדככות הפרטית שמשום סגולת ומעלת המצוות, וע"י כך נעשה, בסופו של דבר, העולם לכלי לאור הבלתי מוגבל3.
הערות
- 8. מצוה שאין מתייגע בה כל כך אינה מזככת כזו שמתייגע בה כהנה וכהנה, כי מברר יותר מכחות נפשו כו' (ראה תניא פל"ז).
- 9. תניא פכ"ד.
- 20. לקו"ת בחוקותי מה, ג.
- 1. וכן בהמשנה דאבות - "והוי מחשב כו" (שנוגע לענין פרטי המצוות) בא בהמשך ל"חוי זהיר בו'".
- 2. וע"ד שגם לעתיד, המשכת אור הסובב יהי" ע"י אור הממלא דוקא, כמבואר באריכות בד"ה לכל תכלה תרנ"ט.
- 3. וההוראה מזה בעבודת האדם, אשר גם בהכוונה פרטית של המצוה, תורגש הכוונה כללית והקב"ע שמצד עצם הנשמה (שעבודתו בהתבוננות והשגה תהי' בכדי לקיים רצה"ע, שאז גם עניניו המוגבלים נעשים כלים להיות על ידם גילוי העצמות).
- 7. ובזה יובן מה שמסיים בצוואת הריב"ש שם "כי רחמנא לבא בעי" (דלכאורה הול"ל מצוה בעי) - כי לב הו"ע עצם הנשמה שבפנימיות הלב (ראה
מצוטט ב־2 עמודים
- לקוטי שיחות 92 לקו"ש ח"ד ע' 1194
- מאמרים מלוקטים בס"ד. מוצאי ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו – בחדרו – ה'תשל"ח לקו"ש ח"ד ע' 1194
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.