92

שגם המאורעות דל"ז³ שנים אלו השפיעו עליו והותירו רושמם בו, באופן של "בא בימים".

ואדרבה: יש לומר, שדוקא בימים אלו היו מאורעות חשובים ומכריעים בחיי אברהם עוד יותר מהמאורעות בשנות חייו הקודמים — לידת יצחק (ש"ביצחק יקרא לך זרע"³⁰), עד לעקידת יצחק ופטירת שרה וכו'.

ו. על פי פירוש זה ב"בא בימים" (שימי האדם הם באופן ש"נכנס" בהם ופועלים עליו רושם כו') — יובן היטב פירוש הזהר³¹ ב"בא בימים" — שכל ימי חייו היו שלמים בעבודת השם, שלא החסיר מלעבוד את השם אפילו יום אחד מימי חייו.

לפי הנ"ל מובן, שפירוש הזהר אינו ע"ד הרמז בלבד, אלא הוא מיוסד על הפירוש הפשוט ב"בא בימים", שלא הי' יום אצל אברהם שרק חלף ועבר, אלא אברהם בא ונכנס ב"ימיו", לעבוד את השם בכל יום ויום כפי שהי' נדרש בכל יום לפי ענינו.

כלומר: הענין ד"בא בימים" לפי פשוטו של מקרא (הנ"ל), קאי על חייו הגשמיים של אברהם, שמאורעות כל יום ויום השפיעו עליו וכו'; ואילו בזהר, פנימיות התורה, מודגש התוכן הפנימי של חיי אברהם, שהם חיי הנשמה ועבודת השם שלו, שהם חיי אברהם האמיתיים [ובלשון רבינו הזקן³² "שחיי הצדיק אינם חיים בשרים כי אם חיים רוחניים"], ולכן מפרש, דזה שאברהם בא ונכנס בכל יום ויום (עד שהי' ניכר עליו הרושם של כל ימי חייו), היינו לפי שכל ימיו היו ממולאים בעבודת השם, באופן שכל יום ויום הי' יום "חי".

(משיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ח)

{*} {*} {*}

ז. ע"פ הנ"ל בביאור דברי הזהר בפירוש "בא בימים", יש לבאר גם כן לשון הכתוב בתחילת פרשתנו "ויהיו חיי שרה מאה שנה גו' שני חיי שרה", דלכאורה יש לדייק: בדרך כלל, כשנאמר סכום שני חיי אדם בתורה, לשון הכתוב היא³³ "ויהיו ימי. . " או "(ימי) שני חיי גו'", וא"כ גם כאן הול"ל "ויהיו ימי שרה" או "ויהיו שני שרה" — ומהו הלשון "ויהיו חיי שרה"?

ויש לומר הביאור בזה:

עיקר החידוש בכתוב זה הוא להודיע שכל ימי שרה היו ממולאים בעבודת השם בתכלית השלימות, בלשון המדרש³⁴ "כשם שהן תמימים כך שנותם תמימים", ועד (כפרש"י³⁵) ש"כולן שוין לטובה", שמדת ה"טוב" של כל שנותי' היתה באופן שווה.

ולכאורה הדברים תמוהים: כיצד אפשר לומר שכל קכ"ז השנים של שרה היו "שוין לטובה"? הרי מובן, שאין להשוות את מעמדה ומצבה בהיותה באור כשדים, וכן בחרן, לגבי מעמדה ומצבה לאחרי שבאה "אל הארץ אשר אראך"³⁶, ולאידך — בקכ"ז שנה אלו נכלל גם הזמן שהיתה בבית פרעה וכן בבית אבימלך וכו'.