1153
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
14 לקוטי שלמעלה מהתורה, היא ההתאחדות עם עצמותו ית', למעלה מגילוי.
וכשם שבזמן הבית נוצרה ההתקשרות העצמית שבין נשמות ישראל לבין הקב"ה על ידי הכניסה של הכהן גדול לקדש הקדשים ביום הכיפורים, כך גם עתה מתבטא ענין זה בתפילות יום הכיפורים, שכן תפלה היא במקום עבודת הקרבנות:
יום הכיפורים הוא היום היחיד בשנה שחייבים להתפלל בו חמש תפלות. חמש התפלות הן כנגד חמש המדריגות שבנשמה - נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה?. התפלה החמישית, שמתפללים רק ביום הכיפורים הוא, תפלת נעילה, ובה מתגלית בחינת היחידה שבנשמה, כפי שהיא מאוחדת עם הקב"ה, ושם אין מקום לשום דבר מלבד הקב"ה ובני ישראל. וזהו פירוש של "נעילה" - נועלים את כל השערים, ואין מתירים
יוםס הכיפורים
להכנס לאף אחד; שם נמצאים רק בני ישראל עם עצמותו יתברך.
ואף שבחינה זו מתגלית בעיקר בתפלת נעילה, הרי בכללות< קיימת בחינה זו גם בכל היממה של יום הכיפורים. כפי הלשון: "יום שנתחייב בחמש תפלות", שהיום, כולו, מחוייב בחמש תפלות; כלומר, אף שכל חלק זמן של היום מחוייב בתפלה פרטית שלו (בערב - תפילת ערבית, בבוקר - שחרית וכיו"ב), עם כל זה הוא "יום שנתחייב בחמש תפלות" - כי בכללות הוא יום שמאיר בו ה"חמש" - בחינת יחידה.
(ממאמר ד"ה וכל אדם ושיחת שמחת ביה"ש תשכ"ג)
2-ל 5)
הערות
- 2. לקו"ת פינחס פו, ב.
- 3. ולכן עיקר הכפרה הוא בסוף היום (ראה לקו"ת תצא לט, ד). וראה קונטרס העבודה פ"ה (ע' לד) "ובפרט בעתים מיוחדים כמו בתק"ש ובנעילה דיוהכ"פ".
- 4. עד"ז שביוהכ"פ (שבת שבתון) הוא ג"כ בשבת, שכללותו - (וקראת לשבת) - עונג, אבל רעוא דרעווין הוא בסוף היום (ראה בס" דרושי סעודות שבת).
מצוטט ב־3 עמודים
- לקוטי שיחות 74 לקו"ש ח"ד ע' 1153
- תורת מנחם בס"ד. ליל א' דחג השבועות - לפנות בוקר - ה'תשי"ב לקו"ש ח"ד ע' 1153
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח לקו"ש ח"ד ע' 1153
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.