1097
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
בחינת "לפני כסא כבודך"*, שם "אין שכחה", אין כל הגבלה (שממנה בא - הפסק ושכחה) - "ולא יסף".
כאשר לימוד התורה הוא באופן כזה שהוא חודר גם בדומם שבאדם, הרי זה "ולא יסף" גם בזמן (כנ"ל - שאינו שוכח - וכן) שהתורה תופסת אותו לא רק בשעת הלימוד, אלא גם לאחר
ואתחנן שיחות 6
מכן**, כשהוא עסוק (בהיתר התורה) בדברי הרשות, ניכר בו בכל הנהגותיו שהוא יהודי הלומד תורה>, והתורה מורגשת בכל עניניו, גם הגשמיים, עד ש"בכל. דרכיך - דעהו"?, ועושה מחלקו בעולם, דירה לו יתברך.
(משיחת חגה"ש תשכ"ג)
הערות
- 4. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב, ה"י. - ובאותו ענין, שם בסוף הסעיף: זאת התורה היא העולה כו' אבל לא למעלה כו' - והוא תמוה. ולכאורה טה"ד הוא וצ"ל: זאת השכחה כו' - וכהסיום שם: השכחה כו' אינה מגעת לינק אלא עד כו'.
- 5. ראה ג"כ סוטה כא, א.
- 6. ראה רמב"ם הל' דיעות רפ"ה.
- 7. משלי ג, ו. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ג ע' 11
מצוטט ב־3 עמודים
- שולחן ערוך י לקו"ש ח"ד ע' 1097
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשכ"ב לקו"ש ח"ד ע' 1097
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ב לקו"ש ח"ד ע' 1097
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.