1096
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
(זהו גם הטעם על כך שהיו כאלו שציוו? שיעשו את ארונם מהשולחן או מהעמוד (שטענדער) עליהם למדו (או נתנו עליהם מזון לעניים) - שכן העץ של השולחן או של העמוד יעיד על לימוד התורה שלהם, משום שנספגה לתוכו על ידי לימודם).
ו הוראה מכך בעבודתינו:
כל הגילויים דלעתיד תלויים בעבודתינו עתה5. צריכים, איפוא, להשתדל שהתורה הנלמדת תחדור באדם כולו - עד לחלק הדומם שבו. כשם שכללות הבריאה נחלקת לארבעה סוגים, דומם צומח חי ומדבר, כך גם באדם, עולם קטן?, יש ארבעה סוגים אלו: מדבר - ראש (שכל) שבאדם כו', דומם - עקב (מעשה) שבו. התורה צריכה לחדור גם בעקב, כמו שנאמר על אברהם אבינו:
ואתחנן
"עקב אשר שמע אברהם בקולי" - שגם העקב שלו חש אלקות'.
ועל דרך כמו במתן תורה חדר הקול של עשרת הדברות גם בגשמי, משום שהיה "קול גדול ולא יסף", קול ללא הגבלות - שכן רוחניות וגשמיות הם הפכיים: גשמיות אינה סופגת רוחניות ורוחניות אינה חודרת בגשמיות; דוקא הקול גדול, שהוא למעלה מהגבלות והשתלשלות, ולפניו גשמיות ורוחניות שווים, דוקא הוא יכול לחדור גם בגשמיות':. על דרך זה הוא גם בעבודת האדם: כוח זה, שהתורה שאדם לומד תחדור גם בעקב, אינו מצד השכל שבתורה, שכן אין כל שייכות בין שכל ודומם, אלא שזה מצד האלקות שבתורה, שלגבי אלקות אין כל הגבלות?*. וכאשר לימוד התורה חודר בכל האדם עד לעקב שלו, "ערוכה בכל רמ"ח אברים", הרי היא "משתמרת"**, שכן היא מגעת עד
הערות
- 1. יתר הכלים דחשיב שם אין שייכם כאן, כמובן. ולכן לא קאמר כאן משענת וכיו"ב - ראה מפרשי הירוש'. - וראה סמ"ע חו"מ ס"א, סק"א (ובתירוצו דאפשר רק בסמוכים כן הוא - עדיין אינה מתורצת השמטת הרמב"ם. ובכל אופן הרי ר"מ מוסמך הי). - ואף דהרמב"ם לא הביא דסנה' הנ"ל עכצ"ל דגריס בש"ס (דלא כהרי"ף והרא"ש והטור אלא) כגרסתנו - כלי הדיינים סתם (ראה ב"ח חו"מ שם), ומפרשם רק מקל ורצועה (ובר"ח בסנה' שם), ואלו הרי הזכירם בריש הל' סנה' (פ"א, ה"א) - ובאותו ענין: ברמב"ם שם "המסבבין" - וכיון שהמסבבין הם השוטרים (רמב"ם הל' גניבה ספ"ח) - לכאורה צ"ל "ומסבבין".
- 7. קב הישר פמ"ו.
- 8. תניא פל"ז.
- 9. תנחומא פקודי ג. ת"ז תס"ט (ק, א). ועייג"כ אדר"נ פל"א. קה"ר א, ד. זח"א קלד, ב. מו"נ ח"א פע"ב. לקו"ת במדבר ה, סע"א.
- 0. בראשית כו, ה. סה"מ ה'תש"ח ע' 253.
- 1. וזה שגם העשיות והדבורים דהיפך הטוב נמשכים ונקלטים בקורות ביתו הוא לפי שאת זה לעו"ז עשה האלקים, ובדוגמת כללות ענין העבירות שמגיע ופוגם למעלה (ומהא דע"י תשובה על עבירות מגיע למעלה ממקום צדיקים גמורים משמע שגם הפגם מגיע לשם. וראה קו"א ד"ה להבין מ"ש בשער היחודים. ש' הבחירה לאדהמ"צ. ועוד. ואכ"מ).
- 2. וע"ד המבואר בד"ה שובה תרס"ו, דלהיות שהתורה שרש המשכתה מאוא"ס שלפני הצמצום = כמ"ש ויהי קול מעל לרקיע (לרקיע המפסיק) - לכן נמשכת למטה ממש בעולם התחתון כו'.
- 3. עירובין נד, רע"א. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד, ה"ט.
מצוטט ב־3 עמודים
- לקוטי שיחות 102 לקו"ש ח"ד ע' 1096
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ח"י אלול ה'שי"ת לקו"ש ח"ד ע' 1096
- תורת מנחם בס"ד. שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ב לקו"ש ח"ד ע' 1096
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.