1091
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
המצרים, את הגלות עצמה; הם מגלים את פנימיות הענין שבגלות עצמה, כפי שהיא הכנה לגאולה. הם מעין של "יום שכולו שבת", שלעתיד יאמרו "אודך הו" כי אנפת בי", שתתגלה פנימיות המעלה של "אנפת", של הגלות.
וגם ענין זה מרומז בנגלה, עד שהדבר מתבטא בהלכה: בשבתות שבבין המצרים צריכים להזהר מחשש אבילות יותר משאר שבתות השנה (אחד שהיה נוהג לנעול בשבת נעלי בד אירעו אבל ר"ל. ושאל אצל אאמו"ר, אם מותר לו לנעול אותם בשבת בשבוע האבילות. אאמו"ר פסק לו, שלא יעשה כן, כדי שלא יהיה נתינת מקום לחשש אבילות בשבת)::.
כיון שכל הענינים נמשכים על ידי התורה, לכן מתחילים לקרוא ספר דברים, בשבת לפני תשעה באב".
דברים שיחות 6
דוקא בשבת, המגלה את פנימיות הגלות, קוראים את ספר דברים, שענינו - בחיצוניות - דברי מוסר על הירידה כו', אבל דוקא על ידי זה באים ל"עד הים האחרון" - "עד היום האחרון", בגאולה העתידה על ידי משיח צדקנו, בקרוב ממש**.
(משיחת ש"פ וארא תשי"ב ש"פ מטו"מ תשי"ז)
הערות
- 2. ראה חגיגה (יח, סע"א) שגם איסור התירו מטעם כעין זה.
- 3. כי בשבתות שבבין המצרים עצמם, עיקר
- 3. העילוי הוא בשבת שקודם ת"ב (כמובן מגודל הירידה). ועיין ברשימות לאיכה שם בענין שבת חזון.
- 4. ועוד ענין בזה: אלה הדברים - דברי תוכחות, אבל באות "אחרי הכותו גו'"; אחרי שהטיב להם דוקא (וכדפירש"י דברים א, ד). וכן הוא גם בנוגע להגלות והתוכחות שבו (אשר נוסף שתכליתם הוא "עד היום האחרון", הנה גם ברגעים המועטים שנשארו עד הגאולה) - באם נצרך עדיין לדברי תוכחות, יה"ר שתומשך תחילה השפעה מרובה בהרחבה בגשמיות וברוחניות, ורק אחרי זה דברי תוכחה, וגם אז - דברי תוכחה בתורה, תורת חסד (ויתירה מזו: ענין המוסר וכו' - הרי אפשר לצאת גם על ידי היגיעה בתורה, כמבואר בתו"א מט, א ואילך. נא, א ואילך), שמטרתם - הכנה להגילוי דגאולה האמיתית והשלימה, העתידה בקרוב ממש (משיחת ש"פ מטו"מ תשכ"ג).
מצוטט ב־4 עמודים
- שולחן ערוך א לקו"ש ח"ד ע' 1091
- לקוטי שיחות 9 לקו"ש ח"ד ע' 1091
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ מטות, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ד. לקו"ש ח"ד ע' 1091
- תורת מנחם בס"ד. ערב ראש השנה, ה'תשכ"ג לקו"ש ח"ד ע' 1091
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.