1065

כך היה גם בעת שעזב הרבי את המדינה לגמרי: נסיעתו משם לא היתה רק באופן של "אל תכלאי", שלא הפריעו לו בכך, כי אם גם באופן של "תני" - הם עזרו לרבי בנסיעתו.

כידוע, הרבי הודיע שלא יעזוב (את רוסיה) אלא אם כן יתירו לו לקחת עמו את כל ספריו וכתביו. כשבאו פקידי הביקורת לבדוק את הספרים והכתבים, בקשו לעכב הוצאת ספרים וכתבים מסויימים יקרי המציאות. הרבי הודיע, שאם יעשו כן, לא יסע. הפקידים טלפנו מלנינגראד, בה שהה הרבי, אל הפקידים הבכירים בעיר הבירה מאסקווע, ואמרו שראבין שניאורסאהן - כוונתם היתה לרבי - מאיים שבאם לא יאפשרו לו הוצאת כל ספריו וכתביו, גם הוא עצמו לא יסע. ממאסקווע השיבו שיש לוותר לו על הכל, והורו לצנזור להטביע על כל ארגז ספרים חותמת, המתירה העברתו את הגבול.

ענין זה הוא בדוגמת "אומר לצפון תני": אין זה סתם נס למעלה מהטבע, אלא שהקב"ה עושה נס, שהצפון בעצמו, ש"מצפון תפתח", יסייע לצאת ממדידה והגבלה למקום של שחרור וחרות.

לייב ןיי'ג תמוז שיחות 6

ה. הנסים לצדיקים ובפרט בדור האחרון מהווים הקדמה והכנה (כאמור לעיל) והוראה ופסק דין כיצד יהיה אופן הגאולה העתידה על ידי משיח:

לא רק ש"אל תכלאי", את הגאולה לא יעמידו להצבעה והיא לא תזדקק לרשיון של מאן דהוא, וכפי שנאמר בהפטרת השבוע (פרשת בלק) "לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם",

דברי הקב"ה שיאמר "לצפון תני ולתימן אל תכלאי", זהו "שיחה" בין הקב"ה לבינם, אבל שארית יעקב לא יתעסק עמהם כלל, "לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם" - וכן גם הקב"ה "אומר לצפון תני", שהצפון עצמו יסייע לגאולה.

ואף שגם אז העולם לא יחדל מלהתקיים, העולם ימשיך להתקיים עם הרבה אומות, כמו שנאמר בהפטרה: "בקרב עמים רבים", ויהיו "בהמות יער", שלא יוכלו לסבול את גאולת בני ישראל: מכל מקום, לא זו בלבד ש"לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם", כי אם "צפון תני", שהצפון עצמו יהיה חייב לסייע לגאולה, ויהיה "ובני ישראל יוצאים ביד רמה - בריש גלי", בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.