1053

בתורה ומצוות של רשע, אלא כן הוא גם בתורה ומצוות שלא לשמן, לשם פניות<. וכנראה גם במוחש, שכאשר חסרה הכותה האמיתית בתורה ומצוות, יכול האדם לבוא מזה לידי ישות וגאוה?, תוך שהוא מרגיש את מעלתו העצמית שהצליח לעמוד בפני קשיים ולקיים את המצוה, ובפרט כשמקיים אותה בהידור. דבר זה הנו היפך ענין המצוה: "מצוה" היא מלשון צוותא וחיבורא, על ידי מצוה מתחברים עם הקב"ה, אבל על ידי ישות וגאוה מתנתקים מהקב"ה, הקב"ה אומר* על בעל גאוה "אין אני והוא יכולים לדור".

בהעלם ובפנימיות גם אז הרי הן תורה ומצוות, שלכן נפסק בשולחן ערוך", שאפילו רשע גמור צריך ללמוד תורה ובודאי שצריך לקיים מצוות, אף שבינתים הוא מוסיף על ידי התורה ומצוות שלו חיות בקליפה, אבל אחר כך, כשיעשה תשובה - והוא בודאי יעשה תשובה, שהרי "לא ידח ממנו נדח" - יוצאו ניצוצות הקדושה, מהתורה ומצוות שלו, מהקליפה ויתחילו להאיר. אבל כל עוד שלא עשה תשובה הרי התורה ומצוות שלו - הם כאבן טובה שבבוץ, והם מגבירים עוד יותר את החושך בעולם.

קרח שיחות 2

עלול הוא לחשוב בקרבו: מה איכפת לי אם מצוותי מאירות או חשוכות - האור שבמצוות או הפכם, הוא ענין הקשור רק ל"גילויים" - ואילו המשכת העצמות היא על ידי מעשה בפועל, המעשה הוא העיקר, ועל ידו נעשית דירה לעצמותו; רצון העליון הוא הרי (כפי שנפסק בשולחן ערוך) שילמד תורה ויקיים מצוות - וכך הוא עושה. ואם על ידי זה מתווסף חיות בקליפות - אין זה עסקו, ענינו הוא - "לשמש את קוני"יי לקיים את רצון העליון, ורצון העליון הוא, שגם הוא יקיים תורה ומצוות.

המענה לזה הוא: רצון העליון אינו רק בקיום המצוות גרידא, כי אם גם בכוונת המצוות. שכן ב"דירה לו בתחתונים" ישנם שני ענינים?:: צריך לעשות דירה לעצמותו, ו(גם) שהעצם יהיה שם בגילוי, שתהיה דירה מאירה, בכדי שהדירה תהיה מוארת צריכים להיות מצוות מאירות, מצוות המאירות ומזככות את האדם ואת העולם שמסביבו.

ז. זו היתה תשובת משה רבינו לטענת קרח ועדתו: הן אמת שהמעשה הוא העיקר, אבל קיום המצוות צריך להיות באופן של "בוקר", שיהיו מצוות מאירות, שיביאו לידי "ויודע הוי'", לידיעת וגילויי* אלקות. אפשר אמנם לקיים מצוות גם ללא הכוונה האמיתית, אבל אז אין אלו מצוות