1019
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
במדבר
א. פרשת במדבר קוראים לעולם לפני שבועות'. הטעם לכך הוא, כדי להפסיק בין התוכחה שבפרשת בחוקותי לבין מתן תורה. אבל מאחר, שכל עניני התורה - בתוכם, ענין הסמוכין - הם בדיוק, הכרח לומר, שהקריאה לפני שבועות בפרשת במדבר דוקא אינה רק כדי להפסיק בין התוכחה ומתן תורה?, כי אם גם משום שהענינים הנידונים בפרשה זו מהוים הכנה לקבלת התורה5.
פרשת במדבר הנה בעיקר, במנין בני ישראל, - שבגללו (וכן המנין שבפרשת פנחס)* נקרא כל הספר בשם חומש "הפקודים"* - כשם שמצינו בדומה לכך מנין שהוא הכנה למתן תורה; ספירת העומר*. צריך להבין מהי המעלה שבמנין ועד כדי כך שהוא מהוה הכנה למתן תורה?
ב. בטעם הדבר שהקב"ה ציוה למנות את בני ישראל, נאמר במדרש!: "נמשלו ישראל כערימה של חטים, מה החטים הללו נכנסות לאוצר במנין כך אמר הקב"ה שיהיו ישראל נמנים בכל שעה". אך אינו מובן: אדם מונה חטים מפני חשיבותם ויוקרם כדי שידע מניינם; אבל הקב"ה, הרי יודע את מספר בני ישראל גם ללא מנין, ולשם מה צוה למנותם?
כתוב על כך בשל"ה, והדבר מובא ומבואר בחסידות*, שבכך שמנו את בני ישראל, נעשו "דבר שבמנין", ו"דבר שבמנין לא בטל"?: ישראל בין אומות העולם הרי הם "כבשה בין שבעים זאבים""', ועלולים הם ח"ו להבטל בין אומות העולם, ציוה הקב"ה למנות את בני ישראל, כדי שיהיו "דבר שבמנין" ודבר שבמנין אינו בטל.
אלא שאינו מובן עדיין: טעם הדין ש"דבר שבמנין לא בטל" הוא, כי המנין מוכיח על חשיבות הדבר, ודבר חשוב אינו בטל. נמצא איפוא, שאין המנין גורם שהדבר לא יבטל, כי אם שהוא רק סימן המברר את חשיבות
הערות
- 1. תוד"ה קללות שבת"כ מגילה לא, ב.
- 2. ובדוגמת פרשת נצבים שקוראין קודם ר"ה, שאינו רק בכדי להפסיק בין התוכחה דפ' תבא לר"ה (תוספות שם), אלא גם לפי שאתם נצבים "היום" קאי על ר"ה (לקו"ת ר"פ נצבים).
- 3. מובן שאין קושיא ממה שלפעמים קוראין גם פ' נשא קודם עצרת (ולפעמים קוראין גם פ' וילך קודם ר"ה) - כי הענין בזה שלפעמים צ"ל תוספת הכנה למ"ת (ולר"ה) אבל לא תמיד, משא"כ בהנוגע לתוכן פ' במדבר (ופ' נצבים).
- 4. עיין פירש"י יומא סח, ב.
- 6. יומא שם.
- 6. ראה גם לקו"ש [המתורגם] ח"ג ע' 235 ואילך. 7 ואילך.
- 7. במדב"ר פ"א, ד. וראה רש"י ריש הפרשה.
- 8. חלק תושב"כ, שלשה מחנות (שמז, א). ד"ה צהר תעשה לתיבה תרע"ג.
- 9. ביצה ג, ב. שו"ע יו"ד סק"י, ס"א.
- 0. אסת"ר פ"י, יא. תנחומא תולדות ה. וראה ג"כ יומא סט, ב.
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תשל"ג לקו"ש ח"ד ע' 1019
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.