988
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שני בני אהרן"; חטאם התבטא בכך ש"בקרבתם לפני ה' - וימותו"; קירובם להקב"ה היה באופן של "וימותו", רצוא ללא שוב*.
אחר? שיחות 9
על פי זה יובן גם איך מרומזים בפסוק הפרטים של חטא בני אהרן הנמנים במדרש; "הנקודה" של כל אלו היא - "רצוא" ללא "שוב". "נכנסו לפני ולפנים" - הם נמשכו ועלו מעלה מעלה עד לפני ולפנים, מבלי שיחשבו לשוב למטה. "מחוסרי בגדים" - "בגדים" מרמזים על לבושי המצוות * (המלובשות הרי בדברים גשמיים) - הם לא התמסרו לקיום המצוות כפי שהם מלובשים בדברים גשמיים, כדי לזכך את העולם, אלא שאפו רק לצאת מהעולם ולהדבק בתכלית הרוחניות. "לא היו להם בנים" ו"לא היו להם נשים" - לא עסקו במצות פריה ורביה, להמשיך נשמות בגופים; עבודתם היתה בתנועה הפוכה - לצאת מהגוף **.
ג. רש"י מבאר שהציווי "ואל יבא בכל עת אל הקודש גו', בזאת יבא אהרן אל הקודש", הנאמר מיד "אחרי מות שני בני אהרן גו'" - בא לשלול ולהזהיר שלא להתנהג באופן העבודה של שני בני אהרן. וצריך להבין (על פי הביאור האמור), היכן
הערות
- 8. בקשר להמבואר בהשיחה בענין חטא שני בני אהרן, שהיתה עבודתם רצוא בלי שוב, שאי"ז כפי הכוונה שנתאווה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים דוקא - מועתק בזה (בתרגום חפשי) קטע משיחת שבת מבה"ח אייר תשכ"ב, המבאר פתגם רבינו הזקן בנידון זה:
- 2. סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר: כאשר חזר אדמו"ר הזקן חזר מנסיעתו ללוות את ר' מענדעלע האראדאקער לארץ ישראל, הבחין בתלמידי ה"חדרים"* שהנהגתם היא בשובבות והם בהתבודדות מן העולם. אמר להם רבינו הזקן: עליכם - תלמידי החדרים - לדעת כי ה"עבודה" היא - בתוך העולם. "נהמא אפום חרבא ליכול (זח"ג קפח, ב)" - לפעול בעולם. מילים ספורות אלו פעלו עליהם לשנות דרכם. לאחר זמן, אמר להם אדמו"ר הזקן: נהמא אפום חרבא ליכול, פירוש, שה"ליכול" מוסב על "חרבא", לאכול את החרב. עכ"ל הרב.
- 3. הביאור בזה: בתחילה העולם מנגד אל הקדושה, אלא שאעפ"כ צריך לטפל בו, בדרך אתכפיא, לברר את הניצוצות המצויים בעולם - (שכללות עבודת הבירורים נקראת בשם "אכילה") בדרך מלחמה "אפום חרבא", ועל ידי כך פועלים אח"כ את ענין ה"אתהפכא", שהוא אינו דרך מלחמה. שכן החרב נאכל כבר, והעבודה היא בדרך שלום.
- 4. וזו היא ההכנה והכלי לגאולה העתידה ע"י משיח צדקנו, ששמו שלום (פ' השלום, סוף ד"א זוטא) שאז ישרור שלום בכל הנבראים - "וגר זאב עם כבש וארי' כבקר יאכל תבן".
- 5. * בראשית התיסדות חסידות חב"ד, הקהיל כ"ק אדמוה"ז אברכים בעלי כשרון מצויץ, לומדים מופלגים וביניהם כמה עילוים נקובי שם, וסדרם בכתות ולמד עמהם תורת החסידות, וכל כתה נקראה בשם חדר חדר א, ב, ג. - תנאי הקבלה לחדר א' הי" שיהי" בקיאים בש"ס מדרש עיקרים כוזרי ולהיות בע'הבנה'ט בזהר. (ראה קונטרס תורת החסידות ע' 21. ספר השיחות קיץ ה'ש"ת ע' 26).
- 8. ראה תניא פ"ה. אגה"ק סכ"ט.
- 8. ועפ"ז - שייכת ליוהכ"פ גם התחלת פרשת אחרי מות (אף שפסוקים הראשונים אינם מדברים בענין הקרבנות דיו"כ) - כי ביו"כ דומים ישראל למלאכים וכו', ולכן זקוקים אז להאזהרה שלא תהי' העבודה דרצוא בלא שוב (משיחת ש"פ אחרי תשכ"ב).
מצוטט ב־4 עמודים
- לקוטי שיחות 13 לקו"ש ח"ג ע' 988
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ה לקו"ש ח"ג ע' 988
- תורת מנחם בס"ד. י"א ניסן (מאמר א), ה'תשכ"ב לקו"ש ח"ג ע' 988
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ב לקו"ש ח"ג ע' 988
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.