984
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
האיסור)*'. ואילו טומאה הוא סוג רע כזה שלא ניתן לתפיסה באמצעות השכל והרגש האנושי, כי אם "חוקה חקקתי גזירה גזרתי""".
שלכן איסור - בכללות - שייך גם בזמן הזה וטומאה - בכללות - קיימת רק בזמן הבית. רע שהוא ניכר יש להזהר ממנו בכל עת, ואילו הרע שאינו ניכר, שהוא טמא רק משום "גזירה גזרתי", הרי הוא מהוה סתירה רק למדריגה הנישאה של קדושה ששרתה בזמן הבית, אבל לגבי הדרגא המצומצמת של קדושה השורה בזמן הזה אין היא סותרת*'. ורק כהנים9 בשל קדושתם היתרה, מוזהרים גם היום מטומאה?, אף כי לא מכל הטומאות.
מצורע שיחות -
אף שהרע שבאיסור ניתן לתפסה יותר מן הרע שבטומאה, הרי שהרע של טומאה חמור משל איסור', שהרי עצם הדבר שאין הרע של טומאה ניכר, גורם שלא ימהרו לעשות עליו תשובה (במקום שהתורה אסרה אותו); ונוסף על כך, הטומאה מכיון שהיא נעלית מהשגת השכל, היא פוגמת בכחות המקיפים של הנפש הנעלים מטעם ודעת?.
ובענין זה אמור, כי הרע שנוצר באדם כתוצאה מן החטאים, ובכללות - מחטא העגל שהוא בדוגמת חטא עץ הדעת, הוא (ביחס ליחוד כנסת ישראל עם הקדוש ברוך הוא) רק ענין של איסור ולא טומאה, והוא פוגם רק בכחות פנימיים ומוגבלים, אבל בכחות המקיפים אינו פוגם, שם הוא "חבוקה ודבוקה בך".
ד. הראיות שמביאים* על כך שנדה היא איסור ולא טומאה הם:
(א) ההלכה בנדה היא, ש"ספיקא לקולא"5. מקשים החיוב דק"ש (קב"ע): משעה שהכהנים כו),
הערות
- 6. אלא שאע"פ כן, במקום שיש פקו"נ מצוה עליו לאכול את המאכל ואף שיגרום לעצמו מזג רע עי"ז - בדוגמת שחותכין אבר בשביל הצלת כל הגוף. אבל בכ"ז, טבע המאכל לא נשתנה, כנ"ל. ובפרט לפי המסקנא אשר (וגם בנוגע להחולה) פקו"נ דוחה האיסור ולא שהוא מתירו. (רמב"ם הלי שבת רפ"ב וש"נ בנ"כ. ומ"ש בצפנת פענח - להגאון מראגאצאוו - על הרמב"ם שם צ"ע. ואכ"מ. וצע"ק בלשון אדה"ז (אגה"ק סי" כו) שכותב "שאכל לפקו"נ שהתירו רז"ל ונעשה היתר גמור". ואולי מטעם הנ"ל תיבת "גמור" מוקפת ובכמה דפוסים אינה).
- 7. במד"ר ר"פ חקת. רמב"ם סוף הל' מקואות.
- 8. ע"ד שרק אכילת קדשים אסורה בטומאה ולא חולין. וראה כוזרי מ"ג, סמ"ט.
- 9. עוד נפק"מ גם בזמה"ז - להויתה של מקוה, סכך סוכה וכו'. ואכ"מ.
- 0. ועוד בזה: ענין הכהונה שייך לתחלת ויסוד העבודה, קבלת עול (שלכן מסמן התנא את זמן
- 6. שלמעלה מטו"ד, ולכן נוגע אפילו רע דטומאה.
- 1. ראה עד"ז לעיל פ' ויקרא.
- 2. ראה לקו"ת תבא מג, ג. שם ס"פ אחרי.
- 3. מן התורה (לדעת התוספות, דבי' עסקינן - כפירוש מלא הרועים (ועוד) מערכת ספיקא דאורייתא סק"י). ואפילו להדיעות (והצ"צ בשו"ת יו"ד סע"א - מכללם. וראה ג"כ בדרמ"צ מצות טומאת המצורע בסופה) דספיקא דאורייתא לחומרא
מצוטט ב־4 עמודים
- שולחן ערוך (הגהה לקו"ש ח"ג ע' 984
- תורת מנחם בס"ד. שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"א לקו"ש ח"ג ע' 984
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז. לקו"ש ח"ג ע' 984
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט לקו"ש ח"ג ע' 984
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.