981

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

נמצאת בכל אדם בעצם, אלא שעל ידי המילה היא מתגלית.

ולכן מועילה המילה גם לגבי זמן העבר - ככל הפעולות שאינן צריכות ליצור ענין חדש, אלא לגלות ענין קודם בלבד**.

(ובדוגמת תשובה מאהבה המועילה גם למפרע?, משום שהתשובה אינה צריכה ליצור דבר חדש"", שכן גם בשעת החטא הרי בחינת הנשמה היתה "באמנה אתו יתברך"'', אלא שהיתה בהעלם, והתשובה מגלה אותה, ולכן היא מועילה גם למפרע).

אם אין מלים גם אחר כך, היא נשארת בהעלם, וכוונת הבריאה וירידת הנשמה למטה היא הרי כדי שבני ישראל בעבודתם יביאו את הנשמה לידי גילוי?י. אבל כאשר מלים

תזריע שיחות 1

ומגלים בחינה זו, הרי זה מועיל גם על העבר''.

ג. על פי זה גם מובן מה שהרמב"ם מוסיף דוקא לאחר שני הטעמים "ואי אפשר להחזיר נפש אחת מישראל לעולם": יש בהוספה זו בנוסף על הפשוט - גם הסבר על האמור לפני זה "ואפשר למול לאחר זמן", שמילה מועילה למפרע:

הקשר בין בני ישראל להקב"ה הוא נעלה מכל חשבון, והוא תמיד שלם, בכל מצב בו מצוייים בני ישראל. וכמאמר\': "בין כך ובין כך בני הם ולהחליפם באומה אחרת (ח"ו) אי אפשר". וזהו הרמז: "ואי אפשר להחזיר נפש אחת מישראל לעולם" - אי אפשר לעולם להחזיר, לבטל את הקשר וכריתת הברית שהקב"ה קשר עם ישראל.

ודבר זה אינו רק בנוגע לכלל ישראל, אלא גם בנוגע לכל יחיד מישראל: הקב"ה קשר את עצמו עם כל אחד מישראל בסוג קשר כזה שאי אפשר להתירו ח"ו. הקב"ה אוהב כל יהודי ויהודי אהבה עצמית. כמאמר

הערות

  1. 8. דכיון שכל העומד לחתוך כחתוך דמי תיכף (כנ"ל בהערה *5), לכן מועלת המילה גם על למפרע. וצ"ע באם בזמנו לא מל בפשיעה, אם מיקרי עומד לחתוך.
  2. 9. ראה יומא פו, א וברש"י שם.
  3. 0. כפירוש לשון תשובה - השבה למהותו העצמי. (וכמבואר בלקו"ת ר"פ האזינו. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ב ע' 111). וי"ל דבזה מחולק באו"ה (שמצינו בהם תשובה וכמו בנינוה) דאינה אמיתית ענין התשובה (מלשון השבה) ומועלת רק מכאן ולהבא. - וראה: הצ"צ לאיכה עה"פ חטא חטאה "ישראל שייך בהם עבירה ותשובה". ירוש' נזיר רפ"ט. תקו"ז תכ"א (נד, ב). מנחת חנוך סוף מצות שס"ד.
  4. 1. תניא פכ"ד.
  5. 2. וע"ד מ"ש בע"ח בתחלתו שתכלית כוונת הבריאה היא בכדי שפעולותיו וכוחותיו יבואו בפועל, יכירו בהם.
  6. 3. וע"ד הענין דכופין אותו עד שיאמר רוצה אני, דהגם דזה שמועילה אמירתו היא מפני שזהו רצונו הפנימי (ולכן כשאנסוהו עכו"מ שלא כדין לא מהני, רמב"ם הל' גרושין ספ"ב), מ"מ צריך שיאמר רוצה אני, בכדי שרצונו הפנימי יבוא בגילוי.
  7. 4. נסמן לעיל ע' 184.

מצוטט ב־2 עמודים

  1. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ה לקו"ש ח"ג ע' 981
  2. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשכ"ג לקו"ש ח"ג ע' 981

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.