958
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
"לשנה הבאה" נהיה דישראל" ו"בני חורין".
"בארעא
ב. יש מפרשים המבארים את הקשר בין שני החלקים הראשונים: הגמרא? אומרת שהשוכר פועלים מישראל, חייב לזונם בשעת עבודתם. אלא שמאחר שבני ישראל הם בני אברהם יצחק ויעקב, הרי הם "בני מלכים"*, או "מלכים"? - ואפילו יתן להם "כסעודת שלמה בשעתו", עדיין לא יצא ידי חובתו כלפיהם. לכך העצה היחידה היא, שיתנה עמהם תחילה, מה יתן להם לאכול, פת עם קטנית וכו'. וכן הוא גם בענין ההזמנה בליל פסח: כיון שהוא עומד להזמין יהודים - "כל דכפין ייתי וייכול כל דצריך ייתי ויפסח" - וביודעו שאלו שיבואו אליו לאכול, הם "בני מלכים" או "מלכים" הרי אפילו אם יתן להם כסעודת שלמה בשעתו, לא יספיק - לכן מקדים תחילה ומבהיר "הא לחמא עניא", ועל לחם זה הוא מזמינם, ויותר מזה אין הוא מתחייב לתת.
אבל לפי ביאור זה הרי היה די באמירת "הא לחמא עניא". לשם מה מוסיפים: "די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים"?
חג הפסח שיחות -
אשר לקשר בין הענין השני לבין הענין השלישי - "כל דכפין כו'" עם "השתא הכא כו'" = רוצים מפרשים להסביר במאמר רז"ל?' "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה", שבזכות הזמנת עניים ונתינת אפשרות בידם לערוך את הסדר - "וייכול", "ויפסח", תבוא הגאולה - "לשנה הבאה בארעא דישראל" ו"בני חורין".
אלא שאינו מובן עדיין מה הם שני הפרטים: "בארעא דישראל" ו"בני חורין"; ומדוע מחלקים אותם לשתי בבות: "השתא הכא לשנה הבאה בארעא דישראל", "השתא עבדין לשנה הבאה בני חורין"? הרי היה די לכללם כאחד: שיהיה כתוב בבבא אחת, השתא הכא ועבדין לשנה הבאה בארעא דישראל ובני חורין.
ג. ידוע מאמר רז"ל על הפסוק "מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל": "מה שהוא עושה הוא אומר לישראל לעשות"'' וכן מה שהוא מצוה לישראל הוא עושה. מובן איפוא, כי בליל הפסח אומר הקב"ה את הפיסקה
הערות
- 7. ב"מ פג, א.
- 8. שבת סוז, א וש"נ. זח"א כז, ב.
- 9. ברכות ט, ב. הקדמת ת"ז (א, ב). וראה שבת נט, ב: מידי דהוה אאבנט של מלכים.
- 0. ב'"ב י, א.
- 1. שמו"ר פ"ל, ט. ירושלמי ר"ה פ"א, ה"ג. - וזהו אתדל"ע שקדמה לאתדל"ת, קדשנו במצותיו ואח"כ כל השונה כו' הקב"ה שונה כנגדו, ציצית שלמטה מעוררים ציצית שלמעלה בתוס' אורות וכו', באתדל"ת אתדל"ע. וזהו מש"כ בפנים און אויך (=וכן) מה שהוא כו'. ועיין תו"א ביאור לד"ה כי עמך מקו"ח, ובכ"מ.
מצוטט ב־6 עמודים
- לקוטי שיחות 187 לקו"ש ח"ג ע' 958
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון ה'שי"ת לקו"ש ח"ג ע' 958
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"א לקו"ש ח"ג ע' 958
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשי"ז. לקו"ש ח"ג ע' 958
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב לקו"ש ח"ג ע' 958
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשכ"ב לקו"ש ח"ג ע' 958
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.