820

יתר על כן: גם במידה ואי אפשר לומר שהנסיונות נובעים מהאדם, משום שהוא נקי מהנחות ותאוות אלו, אפילו בדקות, באים הם, לפחות, בגללו - שכן כל הבריאה היא "בשביל ישראל שנקראו ראשית" - כדי שיעמוד בנסיון, וכאשר יעורר בקרבו את התוקף לבל יתפעל, יתגלה אז, שכל הנסיון אינו אלא דבר דמיוני, כי כל סדרי עולם תלויים בתהלוכות האדם בעניניו.

ב. אף כי חלומות פרעה באו כתוצאה מחלומות יוסף, מנוגדים היו במהותם: חלומות יוסף הם בקדושה וחלומות פרעה - ב"לעומת זה". מכאן כמה החילוקים ביניהם בסדר ובפרטי החלומות'.

(א) חלומות יוסף פותחים מיד בעבודה - "מאלמים אלומים". לעומתם בחלומות פרעה אין מדובר כלל בעבודה. הטעם לכך: ההשפעות דקדושה, כיון שנמשכות מהקב"ה

לישראל (והקב"ה הוא הרי שלם בתכלית, והוא עצמו תכליתו; גם הנשמה, שהיא חלק אלקה ממעל ממש*, תכליתה בה עצמה ולא בדבר אחר, ועל כן גם השפעות אלו) הם בתכלית השלימות והטוב, ולפיכך חייבים לבוא דוקא על ידי עבודה, כדי שלא יהיו בבחינת "נהמא דכיסופא" (=לחם בושה), שאינו תכלית הטוב. לא כן הוא בלעומת זה, בקליפה, שבה עצמה אין שום תכלית, כל מציאותה הוא שהיא טפלה לדבר אחר, במילא אין נדרשת לצורך השפעותיה שלימות של העבודה, והן נשפעות "חנם", משום שגם כך אינם מהוים מציאות.

(ב) חלומות יוסף הם באופן של "מעלין בקדש": תחילתם ב"שבלים", שהם נפרדות אחת מן השניה, ומהם מתחברים יחדיו "אלומים" - מדברים נפרדים נעשה ענין של אחדות (בחלום הראשון); עד לענינים שמימיים (שמש ירח וכוכבים - בחלום השני). כן, לפי פשוטם של דברים מבחינה גשמית, ה"אלומים" יקרים יותר מ"שבלים", ואבנים טובות ומרגליות שאורם נובע מהכוכבים", מורים על עשירות גדולה יותר מאשר ה"אלומים". מה שאין כן חלומות פרעה הם באופן של "פוחת