784

"מה עשה הקב"ה" - צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם", והעידו הכל ש"אברהם הוליד את יצחק", שגם את התולדות וההשפעות הגשמיות מקבל יהודי לא מאבימלך ח"ו, אלא מאברהם - מהנשמה (כפי פירוש הזוהר). אם אדם מעורר את כוחות הנשמה ואינו מתחשב עם כל המניעות של הגוף ונפש הבהמית, הרי גם עניני גופו ודבריו הגשמיים אינם נתונים לשליטת לחוקי הטבע.

ד. על פי זה מתבארים דברי כ"ק מו"ח אדמו"ר שאמר*: "..זאת צריכים כל העמים אשר על פני האדמה לדעת, שרק הגופים שלנו נמסרו לגלות ושעבוד מלכיות, אבל את נשמותינו לא שלחו לגלות ולשעבוד מלכיות לא נמסרו".

"עלינו לומר גלוי לעין כל, שמה שנוגע לדתנו, תורה ומצוות ומנהגי ישראל, אין לנו בני ישראל עלינו כופי דעות ואסור להשתמש בשום כוח של כפיה לענין זה".

לכאורה צריך להבין דבריו אלו של הרבי: הנשמה הרי מלובשת בתוך גוף, ועליה לקיים את התורה והמצוות עם הגוף ועל ידי הגוף בעולם הגשמי. א"כ מה תועלת יש לנו מכך שנשמותינו לא

נשלחו לגלות, בעוד שגופינו הרי נמצאים בגלות?

אלא כאמור. לעיל, שהתעוררות הנשמה משפיעה שגם עניני הגוף לא ימסרו לגלות ולשעבוד מלכויות. ודבר זה צריך להיות באופן גלוי לעין כל - כלשון הרבי: "זאת צריכים כל העמים אשר על פני האדמה לדעת" - עד שגם ליצני הדור מודים שאין לאבימלך כל שליטה על ההשפעות לבני ישראל, גם לא בגשמיות.

ה. על פי האמור יובן גם הקשר בין כל ארבעת הפירושים - של הגמרא, המדרש, הזוהר והחסידות.

הגמרא היא נגלה של תורה, לכן מפרשת הגמרא את הפסוק בנוגע לענינים הגשמיים הגלויים כפי שהם בעולם הזה, שכאן אפשר שיהיה מקום לטענת ה"לעומת זה" - של "ליצני הדור" - מודיעה התורה, שיהודי גם בעניניו הגשמיים, אינו קשור עם להגבלות הטבע.

מדרש (הגדה)% הוא ממוצע בין גליא של תורה ופנימיות התורה, לכן מבאר המדרש אותו ענין עצמו ובאופן

נעלה יותר, שיהודי אינו מוגבל בטבע, במדריגות הרוחניות של סדר ההשתלשלות.