760
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
4 לקוטי
"שים נא ידך תחת ירכי", כי קדושת מצות המילה נשארה לתמיד ועל כן יכול היה אליעזר להשבע במצוה זו.
עפי"ז יובן גם מדוע המתין אברהם אבינו בקיום מצות המילה עד שהקב"ה צווהו על כך ולא קיים אותה מעצמו כמו שקיים את כל שאר המצוות - כי מצוה זו דומה למצוות שלאחר מתן תורה בכך שממשיכה קדושה בהגשמי עצמו ועל כן היה צריך ציווי שהוא נתינת כוח מלמעלה.
(מלוקט משיחות כ"ד אייר תשי"א, יו"ד שבט תשי"ב)
ד. ממה שבחר הקב"ה במצות מילה, שדוקא על ידה יהיו מעשי האבות נתינת כוח לכל מצוות הבנים, מובן שבמצוה זו מרומזים ענינים שהם כלליים לכל המצוות. ויובן הדבר עלפי מה שכותב הרמב"ם במורה נבוכים5 (ישנם ענינים רבים במורה נבוכים9 שיש להם יסוד בזוהר וקבלה), כי אחד מהטעמים למצות מילה, הוא כדי להחליש התאוה הקשורה באבר זה. והרי דבר זה הוא ענין כללי בכל המצוות, "לצרף בהן את הבריות"\:,
לך-לך
לזכך גם את הגוף עד שלא יהיה לו שום תאוה ותענוג בדברים גשמיים והנאתו תהיה רק בענינים של קדושה.
ה. מלבד השייכות הנ"ל בין מצות מילה לכל המצוות, ישנם גם במצות מילה פרטים המבטאים ענינים כלליים בעבודת האדם.
במצוות המילה ישנם, כאמור, שלושה ענינים: (א) עצם פעולת המילה; (ב) שהאדם נעשה ונשאר מהול כמבואר לעיל (ג) שהוא אינו ערל.
חלוקתה של מצות מילה לשלשה פרטים אלו אינה חקירה בלבד גרידא, כי אם נוגעת גם להלכה, כי כל פרט משלש אלו נוגע לקיום של מצות מילה: יש אופנים שבהם ישנם רק שניים מהפרטים, ויש לפי ההלכה צורך שיהיה גם הפרט השלישי.
כשאדם נולד מהול - ישנו בו שני פרטים: הוא מהול וגם אינו ערל, אבל חסרה אצלו פעולת המילה. לכן הדין22 הוא שהוא צריך "הטפת דם ברית".
כשמלו אדם ואחר כך עשה פעולה היפך פעולת המילה, "משך ערלתו" - היתה אצלו פעולת המילה והוא גם אינו ערל (שלכן מותר הוא באכילת
הערות
מצוטט ב־2 עמודים
- אגרות קודש ח'תתקט לקו"ש ח"ג ע' 760
- לקוטי שיחות 232 לקו"ש ח"ג ע' 760
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.