ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה כו613

613

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

נדרים, מעלה יתרה לארוס לגבי הבעל:

לפי ההלכה "אין הבעל מיפר בקודמין"'. אין לבעל כל קשר לנדרים שנדרה האשה לפני נישואיה. לעומתו - "הארוס מיפר בקודמין"?.

לא כן הבעל שהוא "מיפר בפני עצמו", משום ש"נתרוקן רשות אביה", ויש לו מציאות לעצמו - חלות עליו ההגבלות שלו.

ב. משמעות הדברים בעבודת ה' היא:

קיימות שתי דרכים בעבודת ה' - "עבודת" אירוסין ו"עבודת" נישואין. אמנם כלל זמן הגלות נמשל לאירוסין וענין הנישואין יהיה לעתיד לבוא, אך באופן פרטי יותר יש גם בזמן הגלות דרגה של "אירוסין" ודרגה של "נישואין".

"עבודת אירוסין" היא - "דאסר לה אכולי עלמא", כשאדם מנתק עצמו

מעניני העולם. עבודתו לא השפיעה עליו עד כדי דרגת "ודבק גו' והיו לבשר אחד"*, שיהא מאוחד עם אלקות, הוא לא הגיע עדיין לדרגת התיחדות עם אלקות, אבל מענעי העולם כבר השתחרר.

"עבודת נישואין" היא - "היו לבשר אחד". האדם נעשה אחד עם אלוקות, עד שהוא "מוליד בדומה לו" - דבר שהוא תכלית הנישואין - כמאמר רז"ל?: "מאי תולדותיהם של צדיקים? - מעשים טובים". כלומר: הוא וכל עשיותיו מהווים "כלי" לאלקות, כלי הבטל ומתאחד לתוכן הכלי.

ג. למרות שמעלת "עבודת נישואין" גדולה משל "עבודת אירוסין" - יש, עם זאת, מעלה יתרה לעבודת אירוסין על פני עבודת נישואין.

אדם עלול לחשוב כי בהגיעו ל"עבודת נישואין" הריהו כבר צדיק גמור ואינו זקוק לעזר הקב"ה. הוא "בעל המיפר בפני עצמו" ואינו צריך לאב.

אך, לאמתו של דבר, כשמישהו אמר כן* ידעו מיד עליו שאינו ברכוכבא, "דרך כוכב מיעקב", כי אם - ברדכוזיבא. דבר זה היה בקשר למלחמה בגשמיות, וכל שכן הדבר במלחמה ברוחניות.

הערות

1. ולכאורה: כיצד יתכן שיהיה לארוס כוח - יתר על פני הבעל?
2. אחד ההסברים לדבר הוא, לפי שאין הארוס מיפר "בפני עצמו", כי אם יחד עם האב, שהרי "נערה המאורסה - אביו ובעלה מפירין נדריה":, ומאחר שבאב אין מקום להגבלה של "קודמין" - גורר הוא אתו את הארוס, שגם בו לא תהיה הגבלה, ומיפר בקודמין.
1. נדרים סז, א. שו"ע יו"ד סימן רלד סעיף לה. 2 שם סז, ב. שו"ע יו"ד שם. סעיף ה. 3 נדרים סו, ב.
4. הוספות/מטות שיחות 9
3. בראשית ב, כד.
4. רש"י ר"פ נח. בראשית רבה פרשה ל, ו.
65. ראה ירושלמי תענית פרק ד הלכה ח. ובבלי גיטין נז, א. סנהדרין צג, ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 15 עמודים.