572

6 לקוטי ערבים בעדינו", נביאינו, כלומר: המטיפים - נביא מלשון ניב שפתים - הרבנים שלנו, הם ילמדו תורה עבורנו.

אדם ישכור לעצמו "רב", יתמוך בו, והוא ילמוד תורה, ואילו הוא עצמו יעסוק במסחר.

ברם, הקב"ה לא הסכים גם לערבות זו, לא די בכך שהרבנים ילמדו תורה, רצון הקב"ה הוא שכל ישראל ילמדו תורה ויקיימו מצוות,

לכן דרש הקב"ה מהם ערבים אחרים.

כ. אמרו ישראל: בנינו ערבים בעדינו, הם ילמדו תורה.

את הילדים, כל עוד צעירים הם ואינם מוכשרים למסחר, ישלחם האב לתלמוד תורה, ואח"כ לישיבה, וכשיתבגרו יוציאם מהחישיבה וישתפם במסחר.

לערבות זו הסכים הקב"ה, שכן אם ילמדו בצעירותם, שוב לא יעזבו את ספסל הלימודים, גם בבגרותם.

יתר על כן: הילדים ידברו כל כך על לב ההורים עד שישוכנעו גם הם, ההורים, להתחיל בלימוד תורה וקיום מצותיה.

כא. ה, הרי, ענין של דרוש, שדרוש מגיע עד לעולם היצירה או עולם הבריאה, אך בנוגע לפועל כאן בעולם הזה: יש להשקיע כל הכחות להביא תלמידים לתלמודי תורה ולישיבות שעל ידי כך, ישפיעו, גם

הוספות /חגה"ש

על הוריהם, וכל ישראל יזכו לקבלת התורה. (משיחת חגה"ש, תשי"ב)

כב. לגבי מתן תורה, וההכנה לקבלת התורה, נאמר: "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל". ואומרים רז"ל*: "בית יעקב אלו הנשים", על משה רבינו למסור הדברים בראשונה לנשים ורק אח"כ לגברים, משום שקיום התורה תלוי בנשי ישראל: בהן תלוי החינוך, המצוי בידיהן, בשנותיו הראשונות של הילד, כאשר הוא רך ביותר ונמצא כל היום בבית, גם לאחר מכן כשמבקר כבר ב"חדר", מבלה הוא רוב זמנו בבית עם אמו.

- נאמר, על כן, לנשי ישראל: תאמר לבית יעקב, תאמר - בלשון רכה*, ברם אין זה אלא לעון [ביטוי] רכה, לא שהתוכן שונה מזה שנאמר לגברים, אלא אותם הדברים, כי אם בלשון ובשפה רכה, וכפי שהתבטא פעם כ"ק מו"ח אדמו"ר: אין צורך לעמוד על צד הלא טוב (במקרה ואין הולכים בדרך התורה ח"ו), כי אם על צד הטוב.