540

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

אך, לאמתו של דבר, בהתבוננות מעמיקה יותר בענין מתעוררת דוקא הקושיא - לא "כיצד נגיע לגאולה", כי אם, אדרבה: איך אפשרית בכלל הגלות?

ברם, לאמתו של דבר, אין המשל דומה לנמשל, שכן הבן, למרות שהוא נמשך ממוח האב, מהוה אחר כך מציאות לעצמו, ואינו אלא "ברא כרעא דאבוה"5. אין הבן חייב למסור נפשו בעד אביו - "חייך קודמין" - משום שהוא מציאות לעצמו. לא כן הנמשל: נשמות ישראל מאוחדות תמיד עם הקב"ה ומהוים דבר אחד*.

לפי זה, כשיהודים שרויים בגלות - שרוי, כביכול, גם הקב"ה בגלות, כמאמר: "גלו לבבל - שכינה עמהם"?י.

ואם כן, לא מובן: איך יתכן שבני ישראל יחד עם הקב"ה יימצאו בגלות, ואם, משום מה, הם נמצאים בגלות - היה על הגלות להיבטל מחמת העובדה שהקב"ה ובני ישראל מצויים בה?!

1% הקושי נובע משנים:

הוספות /חגה"פ

- א) לגבי הקב"ה, וגם לגבי בני ישראל: איך אפשרית בהם גלות?

ב) לגבי הגלות עצמה: מהותה של גלות היא - הגבלה, ולפיכך היא נקראת "מצרים"*, מלשון מיצרים וגבולות, ואילו הקב"ה ובני ישראל הם בלי גבול, כיצד, איפוא, מסוגל בעל גבול להכיל בתוכו ענין של בלי גבול?

- הרי אין להשחיל "פילא בקופא דמחטא" אפילו בחלום?. למרות ששני הדברים בעלי הגבלה - אין ה"קופא דמחטא", בעל הגבול, מסוגל להכיל את ה"פילא", המוגבל אף הוא, כיון שהוא גדול ממנו. כל שכן, איפוא,

שאין הגלות, המוגבלת, מסוגלת להכיל את ה"בלי גבול" של הקב"ה וישראל.

וממה נפשך: אם אמנם נמצאים הקב"ה, כביכול, וישראל בגלות היתה מציאות הגלות צריכה להתבטל כתוצאה מכך.

אם כשמחנה סנחרב שמע את שירת המלאכים - והרי מלאכים הם בדרגה נחותה משל נשמות, כידוע"' - בטלה מציאותו'!, כל שכן, כשקיימות נשמות ישראל שהן אחד עם הקב"ה - היו צריכות להתבטל כל הגבלות הגלות.

ת. התירוץ היחיד לקושיא זו היא: הקב"ה הוא כל יכול, ולדידו אין

הערות

  1. 1. - ההרי "בנים אתם להו" אלקיכם"', וכפי שמוסבר ב"תניא"+ בהרחבה - כמשל הבן הנמשך ממוח האב.
  2. 3. דברים יד, א. 6 פרק ב. 65 יונת אלם רפ"ב ב: אמרו חכמים ברא כו'. וראה תוס' ד"ה מקמי. יבמות ג, א. 6 ראה לקוטי תורה דברים סב, א. 7 מגילה כט, א.
  3. 8. ראה בראשית רבה ספט"ז.
  4. 9. ברכות נה, ראה תורה אור כח, ג.
  5. 0. ראה לקוטי תורה ריש פרשת בחוקתי ובכמה מקומות.
  6. 1. סנהדרין צה, ב.

מצוטט ב־2 עמודים

  1. ספר השיחות 32 לקו"ש ח"ב ע' 540
  2. תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשט"ז. לקו"ש ח"ב ע' 540

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.