536

מנות ומתנות לאביונים, חשובים כל כך לגבי פורים - קל יותר, לכן, לקיימם מאשר ענינים אחרים, שכן הקב"ה הטביע בבריאה בכלל שכל דבר שהוא חיוני יותר ניתן להשגה ביתר קלות'', לדוגמא: בגדים יקרים יותר ממזון, ואויר, שבלעדיו. אין אפשרות קיום כלל, נמצא בכל מקום ובאופן חפשי.

ברם, היצר הרע תוקע עצמו וגורם שדווקא שני הענינים החשובים כל כך לפורים - יהיו מוזנחים יותר, ובמיוחד לגבי בני נוער וילדים. והרי לאמתו של דבר היה צורך, משום חובת החינוך, לחנך גם ילדים, שהם רק בגיל החינוך, לקיים משלוח מנות ומתנות לאביונים, וכל שכן - אלה שהם בני מצוה ובנות מצוה.

לפיכך צריכים כל אלה שיש להם השפעה, וביחוד העוסקים בשטח החינוך, לעורר את בני ובנות המצוה הצעירים, ואפילו את אלה שהם רק בגיל החינוך, שלא יסמכו על הדעות שבמקרים מסוימים אפשר לצאת ידי חובת המצות האמורות ע"י נתינת האב וכיו"ב - כי אם יקיימו הם עצמו משלוח מנות ומתנות לאביונים, יש להעמידם על העובדה שקל מאד לקיים זאת, שכן בפרוסת עוגה ומי סודה מתקיימת מצות משלוח מנות, ובנתינת שתי אגורות לשני עניים, אגורה לכל אחד, מתקיימת מצות מתנות לאביונים.

הוספות/פורים

(משיחת ש"פ ויקהל, תשכ"ב)

?א. ...משתדלים להחזיק ולקומם את המנהגים העתיקים.

אילו היו כתפים רחבות, עינים לראות ואזנים לשמוע, לב להבין ומוח להשכיל - לא היה הכרח להשתמש דווקא בדרך הסלולה, והיתה אפשרות ללכת בדרכים חדשות ולהגיע למטרה, לעלות בית אדל. ברם, מאחר והדברים חסרים חייבים אנו לצעוד בדרכים שנסללו עבורנו, ואז ההליכה היא על אחריות אלה שהורו וסללו את הדרכים, ועל "כתפיהם", ומשום כך משתדלים לחדש את המנהגים, אף אם, מטעמים שונים, נפסקו לזמן מה.

הרבי (מוהרש"ב) נ"ע היה אוסף כספים (או מורה לתרום) - בשעת התועדות - שלש פעמים בשנה: בשמחת תורה, בי"ט כסלו ובפורים. בשמחת תורה היה אוסף עבור "תומכי תמימים", בפורים - עבור עניניו השונים (מוסדות, תמיכות לאנשים פרטים, וכיוצא בזה), ובי"ט כסלו - לשתי המטרות .

מאחר שכל אלה קיימים גם עתה וצרכיהם גדולים יותר - ישתתף כל