449

ולאחר קיבוץ כל הגליות< - ועד אז "תחיי בנותר".

כך גם שבת בראשית היא בבחינת ה"שיריים" של חדש תשרי, שמשום כך הרי גם בגשמיות (הענינים בגשמיות מקורם מאותם הענינים ברוחניות) הסדר הוא, כשבעלת הבית מכינה משקה ודברי טעימה לצורך התועדויות החג, היא מכינה יותר מהנצרך, מתוך חשבון שעם הנותר יתוועדו בשבת בראשית. למרות ששבת בראשית היא ענין של שיריים - יש בפעולת שבת בראשית יותר מאשר בפעולת חדש תשרי.

. שבת בראשית איננה כשאר כל השבתות, או אף כשאר שבתות מברכים, אלא יש בה משום ענין מיוחד, ענין כללי, כפי שהרבי אומר בשיחתו מערב סוכות< שאור וחיות שבת בראשית נמשכים לכל השנה. כך אמר הרבי ה"צמח צדק": באותה בחינה שאדם מעמיד את עצמו בשבת בראשית - כך זה נמשך כל השנה.

אף שלכאורה, ענין זה מתיחס יותר לראש-השנה, ליום הכפורים ולהושענא רבה, ולא לשבת בראשית, ואף בזהר נאמר*< שבהושענא רבה ובשמיני-עצרת מחלקים את הפתקין, שאין לאחריהם כלום - יהיה זה, כפי שאמר ה"צמח צדק" (לענין ביאת

הוספות/בראשית

אליהו הנביא בערב שבת קודש") - שיבוא כבר, ואז הוא יתרץ גם קושיא זו.

*'ח. להלן כותב הרבי במכתבו: "גם החלש יאמר גבור אני, להיות כי כל אחד ואחד ההולך בדרך הסלולה, גבור הוא בתגבורת אור זכות הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים".

אף שחלש הוא - כפי שהרבי כותב עליו - הרי בהלכו בדרך הסלולה שסללו אבותינו רבותינו הקדושים - אפשר לו לומר "גבור אני", מצד תגבורת זכות אבותינו רבותינו הקדושים.

ואף שזה אור, וגדר האור הוא - כפי שהרבי אומר בהמשך המאמרים"3 - שככל שהוא נמשך הוא מתמעט - למרות זאת, החלש יאמר גבור אני, כי האור אמנם מתמעט ונוסף על כך הוא עצמו חלש, ברם כל זה הוא מצד עצמו, ואילו משום אור זכות אבותינו רבותינו הקדושים, הוא גבור.

(משיחת ש"פ בראשית, ה'תשי"א)

יט. כ"ק מו"ח אדמו"ר, אמר פעם, שבראשית היא פרשה ארוכה. ופירש את דבריו: הכוונה היא בפשטות, שפרשת בראשית מקיפה תקופה שלמעלה מאלף וחמש מאות שנה. אין פרשה נוספת בתורה המקיפה תקופה ארוכה כזו.