411

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שתיה וכדומה, ובו בזמן נחלשת התקשרותה עם הקב"ה. לשם כך קבועים זמנים מסוימים בכל יום לתפלה, כדי לחדש את הקשר עם הקב"ה ולחזק אותו.

לפיכך הרי גם לאלו שלא חסר להם דבר ישנו - ובמלוא התוקף - הענין של תפלה, שכן תפלה אינה אך ורק בקשה, כי אם, בעיקר, ריענון ההתקשרות והדבקות שלו בה'.

ט. צדקה:

התרגום המדויק ללשון הקדש של המושג "צַ'רטי" הוא: חסד. ואילו בישראל אין הדבר נקרא בשם "חסד" כי אם בשם "צדקה". אף ההבדל בין חסד לבין צדקה הוא קוטבי:

חסד מציין שאדם זה הוא טוב"לב, כלומר: אין מגיע לו לפלוני דבר ואין הוא חייב לתת לו, ורק בטוב לבו הוא נותן לו.

לעומתו, צדקה - מציינת "צדק", ובשני אופנים:

א) הוא חייב לתת לאחר. הוא יודע שאינו נותן משלו. הקב"ה נתן לו בפקדון כדי שיתן לאחר.

ב) מאחר שהוא חייב להזדקק לכך שהקב"ה יתן לו, והרי הקב"ה ודאי אינו חייב לו דבר - צריך הוא וחייב לעשות מדה כנגד מדה, למרות שאינו חייב לו. ע"י כך הוא מעורר גם למעלה, שהקב"ה יתן לו יותר מכפי שהוא זכאי, שכן נתן במדה יתרה מכחותיו.

ובמיוחד - צדקה השייכת לרבים, וביחוד צדקה למוסדות תורה, שכל

שבת שובה

אחד מן המתחנכים במוסדות אלו מהוה בסיס לעתיד לבנין בית בישראל, מורה"דרך בעתיד לסביבתו. הנותן, איפוא, צדקה למוסדות תורה כאלו רשאי לבוא לפני הקב"ה ולומר: אני נתתי יותר מכפי יכלתי ל"עסקים" שלך, כביכול - תן גם אתה, יותר מן המגיע, לצרכים שלי.

מכאן מובן שמן הרגע הראשון של ראש השנה מתחילה כבר ההכנה ליום הכפורים.

הערות

  1. 1. שיחות
  2. 2. אלה הם שלשת הדברים, תשובה, תפלה וצדקה, שבאמצעותם משיגים חתימה וגמר חתימה טובה. כששבים אל ה"אני" הפנימי - תשובה, מתחברים אל הקב"ה - תפלה, ונותנים צדקה כ"צדק" - הרי ככל שהקב"ה נתן בראש השנה כל טוב - נותן הוא ביום הכפורים במדה יתרה, שנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה.
  3. 3. (משיחת ר' תשרי, תשי"ג)
  4. 4. 'יא. בחשבון "עשרת ימי תשובה" נכללים גם שני ימי ראשהשנה ויום הכפורים, שהרי הימים שבין ראש השנה לבין יום הכפורים אינם אלא שבעה, ומובן, איפוא, שעשרת ימי תשובה כוללים גם את ראש-השנה ויום הכפורים.
  5. 5. מן העובדה שעשרה ימים אלו נקראים בשם כולל - עשרת ימי תשובה - יש להוכיח שכל הימים האלה מהווים מציאות אחת שראשיתה בראש-השנה וסיומה ביום הכפורים.

מצוטט ב־1 עמודים

  1. לקוטי שיחות 133 לקו"ש ח"ב ע' 411

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.