276
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
כלומר: בשעת העסק בתורה ומצוות והתפלה צריכה להיות ההרגשה כלאחר יציאת הנפש מן הגוף: "אליך הוי' נפשי
מצד שני נדרש אדם, שכל מצוה שהוא מקיים תהא כתיקונה, בכל ההגבלות שלה בזמן ומקום, ובכל הדקדוקים שבכל מצוה, והרי כל אלו הגבלות של העולם.
פירוש הדבר, איפוא, שענינן של המצוות הוא: ניצול הנכונות של מסירת נפש, של השתחררות מן הגוף ומן הגשמיות, לשם קיום באמצעותם
עצמם את המצוה בכל פרטיה ודקדוקיה. "המשכת בלי גבול - בגבול".
(מלשון: גבן או דק), "ההר חמד אלקים לשבתו" הוא הר סיני "דמכיך מכל טוריא" (השפל מכל ההרים).
ומענין זה של "בהר סיני" ניתן לבני ישראל הכוח לקיום מצות שמיטה, שהיא כללות כל המצוות, לעשות את הגשמיות גופא לאלקות, ולהשלים את הכוונה של "דירה לו, יתברך, בתחתונים".
כך יובן הדבר שבכל מקום בא הביטוי "מסיני": "משה קבל תורה מסיני", "הלכה למשה מסיני", "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש נאמר למשה מסיני", ועוד, והרי, לכאורה, לא חשוב כאן הענין של סיני, שכן העיקר הוא שהקב"ה אמר את הדברים, והוא, יתברך, בכל מקום, "לית אתר פנוי מיניה", ולשם מה הד"ק: "מסיני"?
אלא שלפי האמור - יובן: תכלית התורה היא לקשר שני הפכים, "הר"
הערות
- 1. אלא שבסתם המצוות הדבר קיים בהעלם והוא ניכר רק בדרך קיום המצוות, אבל במצות שמיטה בא הדבר בגלוי, והוא ניכר בעצם המצוה.
- 2. ט. מנין בא הכח לכך? - מהר סינ
- 3. רז"ל מספרים? שבשעת מתן תורה התאספו כל ההרים, וכל אחד מהם טען שיש לתת את התורה מעליו. הר תבור טען שיש לו יתרון שהוא גבוה מן ההרים. הר כרמל טען שהוא סייע לקריעת ים סוף. השיב להם הקב"ה: "למה תרצדון" - תרצו דין (נוטריקון) - "הרים גבנונים", והרי כיון שהנכם מתגאים הרי את גבנונים ובעלי מומים
- 9. מדרש תהלים סח, יז (הוצאת בובר). וראה גם כן מגילה כט, א.
- 5. ובלתי מובן, לכאורה: אם יש חשיבות לשפלות - היתה צריכה התורה להינתן בבקעה, או, לפחות, במישור, ולא בהר, ואם חשיבות לגובה - היתה צריכה להינתן על ההרים שהם גבוהים מהר סיני?
- 6. אלא שהענין הוא, שכוונת מתן תורה היא איחוד שני הניגודים - שתהיה קיימת הגשמיות ושייעשה ממנה עצמה - אלקות, ודבר זה רמוז בהר סיני "דמכיך מכל טוריא". שפלות והגבהה כאחד.
מצוטט ב־3 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון ה'תשח"י. לקו"ש ח"א ע' 276
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשכ"ג לקו"ש ח"א ע' 276
- תורת מנחם שיחת יום א', ראש חודש סיון, ה'תשל"ב לקו"ש ח"א ע' 276
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.