247

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

הקודמים, כנ"ל, ומשום כך נזכה דוקא עתה לביאת המשיח במהרה בימינו.

(משיחת ליל ב' דחגה"פ, תשח"י)

ט. כנגד ארבעה בנים דברה תורה, אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול:

בפסקא זו לא מובן:

א) סדר הופעת ארבעת הבנים: מדוע נמנה הרשע ליד החכם, והרי, לכאורה, היה צורך למנותם לפי סדר המקראות: רשע, תם, שאינו יודע לשאול, חכם, או לפי סדר חשיבותם: חכם, תם, שאינו יודע לשאול ורשע [כך גם חשיבותם מבחינת סדר העולמות, כאמור בכתבי האריז"ל" שארבעת הבנים הם כנגד ארבעה העולמות: חכם - באצילות (דאבא - חכמה עלאה מקננא באצילות), רשע - בעשיה, שהקליפה קרובה שם", תם - בבריאה, ושאינו יודע לשאול - ביצירה].

לפי פשוטים של דברים אפשר לתרץ שהם נמנים "כדרך חכמתם"ל', כן אפשר לתרץ שתחלה נמנה הקצה העליון ביותר, לאחריו - הקצה התחתון ביותר, ובסוף - הנמצאים בינתיים??.

ברם, בתורה במדויק, ומאחר

בא הרי כל דבר שהרשע נמנה ליד

חג הפסח

החכם הכרח לומר כי יש קשר ביניהם, ובמיוחד כשנאמר: "ואחד רשע", בצירוף "ו' המוסיף"'. יש, איפוא, להבין: החכם מייצג את הקצה העליון ביותר, והרשע - הקצה התחתון ביותר, ואיך אפשר למנותם אחד ליד השני, ועוד בצורה של "ו' המוסיף"?

ב) התשובה לרשע היא: "בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים - לי ולא לו, אילו היה שם לא היה נגאל". בלתי מובן: אם אין לו כל קשר ליציאת מצרים, מה לו ולהגדה, ומדוע נידון הוא ב"סדר", ועוד יש לטפל בו, כלשון ההגדה: ואמור לו?

ג) נאמר בכתבי האריז"ל? שארבעה הכוסות הם כנגד ארבעת הבנים: כוס ראשון - חכם, כוס שני - רשע, וכו'. עיקר ההגדה נאמר על כוס שני, ולכאורה: מאחר ש"אילו היה שם לא היה נגאל" - מדוע קשורה האמירה לרשע לעיקר ההגדה?

ד) לאחר ה"הקדמה" - בדבר מצות "והגדת" לארבעה בנים וקביעת הזמן לכך ("יכול מראש חדש" וכו') - מתחיל סיפור יציאת מצרים עצמו: "מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו". הגמרא אומרת ביחס לזה3: "מתחיל. בגנות". אין הדבר מובן:

הערות

  1. 7. פע"ח שער כא פ"ז.
  2. 8. ראה גם תניא פ"ו.
  3. 9. כן פירש באבודרהם.
  4. 0. עד"ז ראה תוד"ה שומר חנם ב"ק ד, ב.
  5. 1. כיון דבלא וא"ו אין מקום לטעות - גם לר' יונתן הוא להוסיף (רש"י מנחות צא, רע"א). וכיון דתליא בסברא אין לחלק בין לשון תורה ללשון חכמים. ועיין בספרים שהובאו בשדי חמד כללים וא"ו ס"ק חדיג.
  6. 2. פע"ח שער כא פ"ה. שם פ"ז.
  7. 3. פסחים קטז, א.

מצוטט ב־6 עמודים

  1. תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשי"ג. לקו"ש ח"א ע' 247
  2. תורת מנחם בס"ד. שיחת מוצש"ק פ' וישב, כ"ף כסלו ה'תשי"ז. לקו"ש ח"א ע' 247
  3. תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"ז. לקו"ש ח"א ע' 247
  4. תורת מנחם בס"ד. שיחת אחרון של פסח ה'תשח"י. לקו"ש ח"א ע' 247
  5. תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשי"ב. לקו"ש ח"א ע' 247
  6. מאמרים מלוקטים בס"ד. אחרון של פסח ה'תשל"ט לקו"ש ח"א ע' 247

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 3 עמודים.

  1. אגרות קודש א'תקז מנחות צא, רע"א
  2. לקוטי שיחות 79 מאותו ספר מנחות צא, ב
  3. לקוטי שיחות 265 מאותו ספר מנחות צא, רע"א