408

.. . במענה לההערה — ושייכת ג"כ לשיעור חומש דהיום (כ, יב).

בביאורי הזהר פרשת אמור בד"ה ויום הכפורים (דף פב),

"דלכאורה משמע שם שבשמע"צ יש זיווג להולדת נשמות ולפי הנראה אין הדבר מתקבל, מאחר שסוף סוף גם שמיני עצרת בכלל יום טוב הוא, אשר על כלם נאמר כי אין בהם זיווג אלא לחזק הישנות, ולא להוליד חדשות".

והנה דבשמע"צ יש זווג כו' — ולא עוד אלא שבשמע"צ הוא הזמן (בסדר השנה) דהזווג להולדת נשמות,

כן הוא בפי' בכ"מ בכתהאריז"ל שמבארים ענין שמע"צ (שער הכוונות, פע"ח, משנת חסידים, סידורו ועוד). ועייג"כ זח"ג (ריד, ב).

— ולהעיר מכתהאריז"ל שם, שאפילו בפעם הא' (היינו אדה"ר) אף שהי' בר"ה, הרי לפי שלא המתין עד ליל שבת לא הי' זווג זו"ן בש' בראשית "ונתאחר זווגם עד שמע"צ" —

ולקושיא הנ"ל — הזווג בשמע"צ הוא לא מפני היותו בכלל היו"ט, אלא יחודו שהוא שמח"ת* (עיין לקו"ת פ' ברכה צד, ד ואילך. וש"נ). ובל' הזח"ג (הובא בלקו"ת): ביומא תמינאה חדוותא דאורייתא הוא, דהא כדין זווגא דגופא הוא זווגא דכלא כו',

שענינה מוחין דאבא**.

והא דלא פרט זה בביאוה"ז — הרי ג"כ לא נחית שם לפרט החילוק בין יוהכ"פ (דאסור בתה"מ) לימות החול ובחדא מחתא נקטינהו.

וע"פ מש"כ בתניא אגה"ק (קל, סע"ב): בריאת הנשמות (ממל' דאצילות) כו' בעולם הבריאה כו' — מובן המבואר בכ"מ דעבור (ולידת) הנשמות הוא בשמע"צ (ושש"פ) ובמק"א — דעונת ת"ח מלילי שבת לל"ש להמשיך נשמות חדשות. כי "גוף" משם ממשיכים אז את הנשמות (ע"ז ה, א) הוא למטה מזה (ולכן מקום לקושית התוס'). ראה ע"ח שער מ"ן ומ"ד ד"א. ומש"כ ברש"י "ומבראשית" (ולא בכל שנה בשמע"צ) — יל"פ בכמה אופנים ומהם — שהוא בבחי' שרז"ל שכל הנשמות כלולות באדה"ר (שמו"ר פ"מ, ב). ואכ"מ. . .

(ממכתב י"ב מ"ח תשכ"ב)

הערות

  1. *. וי"ל דהא דיחודו של שמע"צ הוא קליטת התורה נרמז גם בסוכה (מח, א) דסימן שמע"צ להיות בפני עצמו הוא פזר קשב ופי' אדה"ז: קשב אמרי' דתורה לאחרי שקיים פזר (לקו"ת שמע"צ צא, ב). ועפ"ז מובן דיוק הל' קשב דוקא, כדרז"ל ברכות (ו, רע"א).
  2. **. ובכ"ז אינו שבת (מותר במלאכת או"נ וכו') וגדולה מזה מצינו (ומשם גם בארה גם בנדו"ד) בפורים שמותר בכל מלאכה וכו'. עיין תו"א צט, ד. ועצ"ע. ואכ"מ. להעיר מאוה"ת שמע"צ (א'תתיז).

מצוטט ב־1 עמודים

  1. מאמרי אדה"ז עה לקוטי שיחות חל"ט ע' 408

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.