256
קטעים משיחות ל"ג בעומר ה'תש"ל בקשר לשאלת הגיור*
... דובר שאי אפשר לפגוע ביהודי אלא כאשר היהודי עצמו נותן מקום לפירצה המאפשרת זאת. כששורר מצב של "ואתם הדבקים בה' אלקיכם"1, של דבקות אמתית בקב''ה, אי אפשר לפגוע ביהודי כשם שאי אפשר לפגוע כביכול בקב"ה עצמו. ברם, כאשר נוצר פירוד כלשהו, ובמיוחד כאשר יהודי אומר שיש כח ל"לעומת זה" ושיש להתחשב בו — נוצר מצב המתואר בספר ישעיה2 בפסוק המסתיים במלים "ממך יצאו" (שתי המלים המופיעות שם לפני מלים אלה מציינות מצב שהוא היפך של בנין וטוב).
פעמים מספר כבר דובר שיהודים צריכים להיות חדורים אומץ בקיום המצוות, באופן של "בחוקותי תלכו" ובאופן של "תשמרו ועשיתם אותם"3 (כפי שהוסבר בהרחכה בראשית השיחה). ודאי, איפוא, שיבטלו את הצרה הגדולה, שלא היתה כמוה בישראל, שהתעוררה לאחרונה, כאשר רוצים לומר על גויים שהם יהודים, למרות שתורת חיים, תורת אמת, אומרת עליהם שאינם יהודים. זו צרה ליהודים וגם צרה לגויים, ומאיזו סיבה שהיא חלה כאן טעות והדבר לא הוסדר בעוד מועד. אך מאחר שהקב"ה מבטיח: "לו4 עמי שומע לי. . . כמעט אויביהם אכניע", שאם רק ישמעו לקולו יכניע מיד את כל אלה שאינם ידידים לישראל — ודאי הדבר שייענו כל אלה שהדבר בידם — לבטל את הענין לגמרי ואז אויביהם — אלה גויי הארץ הנלחמים בהם — אכניע, כי יסבירו גלוי לכל העמים שאנו מוכנים אמנם לחיות בשלום עם הגויים, אלא שהגויים נשארים גויים וצריכים לחיות כפי שהם צריכים לחיות, ואילו אנו יהודים וצריכים לחיות כפי שיהודים צריכים לחיות. אז יכול להתקיים5 "ונתתי שלום בארץ" בלי צרות וקשיים. הגויים יבינו זאת ולא יהיו להם טענות (כפי שיהיו להם טענות כשרוצים לעשותם ל"יהודים", עד שיהא צורך למצוא לכך תירוצים ואמתלאות, שכן לאמיתו של דבר אין הם עצמם רוצים בזה. . .).
אין מקריות בעולם
לדבר זה יש קשר גם לפרשתנו6, וזאת בהתאם למה שדובר פעמים מספר
הערות
מצוטט ב־2 עמודים
- תורת מנחם שיחת ל"ג בעומר, בעת ה"פּאַראַד", ה'תש"ל לקו"ש חל"ט ע' 256
- תורת מנחם שיחת יום א' פ' בחוקותי, ל"ג בעומר, ה'תש"ל לקו"ש חל"ט ע' 256
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.