223

מתרץ רבינו בתיבות שהוסיף "והוא (י"ח פשיטי) שיעור סלע של תורה". ותו לא קשיא למה מחייבים אותו י"ח פשיטי כיון שבחטאת בת דנקא סגי — דבת דנקא סגי כדי שלא יקרא עבריין, אבל סתם חטאת הוא בסלע דוקא, וכמ"ש בתוד"ה מכלל (כריתות י, ב). וברש"י מנחות (קז, ב) בתושבע"פ כך הוא (ועיין לח"מ הל' מעה"ק פט"ז ה"ד)⁶. — וכיון שנפל היסוד, תו אין ראי' לדין המג"א שמשתנה שיעור זה של י"ח פשיטי —

ולא עוד אלא דלפי פס"ד המג"א, אשר שיעור הממון חלף החטאת תלוי במחיר הכבשים, קשה:

א) איך סתמו הפוסקים, דבריהם ולא פירשו דין זה.

ב) אם נאמר — כדעת רבינו — אשר הסכום בחילוף החטאת קבוע הוא — מובן מה שפירשו הפוסקים שיעורו במטבע מדינתם ועם כל זה פס"ד הוא לכל המדינות, כי בכל מקום שיתן החוטא י"ח פשיטי יצא, ואין נפ"מ באיזה מדינה הוא דר. — אבל, לדעת המג"א, הרי אפילו בזמן מור"ם, שהוא הנותן שיעור זה של י"ח פשיטי, אין דינו אלא בשביל הסמוכים לו, שמחיר הכבש הי' במקומם י"ח פשיטי, ובודאי המחיר משתנה מעיר לעיר ובפרט ממדינה למדינה. ואיך כתב השיעור בספר הוראה לרבים.

ג) מור"ם שהוא המשער י"ח פשיטי — כמובא בפסקי מהרא"י — הוא כנראה מהר"ם מרוטנברג שכתב שו"ת שלו בראשית אלף הששי באשכנז.

פסקי מהרא"י שהביא שיעור זה נכתבו כמאתים שנה אחרי זה באוסטריא.

הגהות הרמ"א, שהעתיק ג"כ השיעור, נכתבו יותר ממאה שנה אחרי פסקי מהרא"י בפולין.

ואיך אפשר אשר למרות זמן ארוך זה ושינוי המדינות הי' מחיר הכבש י"ח פשיטי כמו בזמן מור"ם, לא פחות ולא יותר!

א) שאלה: במ"ש באגרת התשובה לאדמו"ר הזקן פ"ג: וגם יכול לאכול מעט כג'